וּמִכֵּיוָן
וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל מַבָּט צוֹרֵב
וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל מִלָּה שׂוֹרֶפֶת
וּמִכֵּיוָן שֶׁהַדְּבָרִים כָּלִים
וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל מֶחְוָה כּוֹאֶבֶת,
וּמִכֵּיוָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּאֵין מַחֲזִיר
וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין שׁוּם רַעַם
וּמִכֵּיוָן שֶׁהַשְּׂרָפִים בּוֹכִים
וּמִכֵּיוָן שֶׁשֶּׁקֶט עַד עוֹלָם...
וּמִכֵּיוָן שֶׁמִּתְכַּוְּצִים מוּבָן
וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל טַבַּעַת הִיא כְּאֵב
וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין בָּרָק אוֹכֵל
וּמִכֵּיוָן שֶׁדֶּמַע נֶאֱצָר מוּצָף בַּלֵּב,
וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ וְאַף עַל פִּי
וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ לַמְרוֹת
וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין שׁוּם זְמַן אַחַר
הַמְשֵׁךְ לָלֶכֶת, לֶאֱהֹב, לִחְיוֹת...
And because
And because every look scorches
And because every word
burns
And because things end
And since every gesture hurts,
And since what was said is
irrevocable
And since there is no thunder
And because the Seraphim
are crying
And since there’s always
stillness down under…
And since we wince, of
course,
And since every pain is ringing
And since there is no vengeful
lightning
And since heart-kept tears
are flooding
And because of that and so despite
And since that is and even
though
And since there is no other
time
Thus walk, thus love, thus live...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה