צילום: כרמי גטריידההרב אברהם יצחק הכהן קוק, מתוך "שמונה קבצים"
א – קמא
אימוץ רוחני מיוחד יש ג"כ בכל ההוויה, בפרטי הדומם, הצומח, והחי. אין ספק שבכל מקום שההזזה המצומצמת של ההזרחה הפנימית שנתה פחות את המעמד הרוחני, אע"פ שהוא קורטוב קטן בלתי מפותח ומפורט, אבל איתן הוא שם, עזיז ותקיף, ומחסנו ישפיע על השדרות המפותחות שהם למעלה ממנו, כך השייך לשדרה נמוכה. אין אנו יודעים לשער את הערכים של אימוץ החיים ובריאות הרוחניות, שמשפיעים עלינו בעלי החיים האילמים, מפני שיתופנו עימהם בחיים. כבר נגלה כמעט לפנינו השיתוף הנפשי של אישי החברה הלאומית, ולבהירים יותר בהשקפתם, גם האנושית בכלל, אבל השיתוף הנשמתי עם כללות החי עוד נעלם הוא, עוד לא יעיז שום חוקר נפש להביע את בטחונו בצירוף ידיעה זאת. אמנם באים ההצעות הרחוקות, מעין חלומות, לפני המדעים המדויקים לבשר הופעתם. יכולים אנו כבר להינשא לאותו הגובה של ההתאחדות עם החי הכללי, ומשם עם ההוויה הצמחונית הדוממת, עם תמצית החיים, עם זיק האור החי שבהם, הם משפעים עלינו ואנחנו עליהם. כל מה שאנו מדברים ממוסר וטוב, מחזיון ושירה, אינם כ"א (כלל אלא) הרחבות ניצוצות, שמקורן כמוס, בהוויה האילמת לפרטיה, הן יותר עזיזות, יותר חיות באימוץ פנימי, אבל מצומצמות וצמאות להרחבה. לא רק עמי הארץ שבנו, עם ההמון הרחב אנו מתייחדים. זהו כבר עובדה מוחשת, שרוב האידיאלים צריכים להיות משוקים מטל החיים של ההטבה הכללית ההמונית, הרחבה, זיו החיים בה יחד עם הקבוצה כולה ששם עיוור ופיסח הרה ויולדת יחדיו, אבל יותר מזה,עם אבני השדה בריתך וחית השדה שלמה לך.
קובץ ג', כ"ג
עומד האדם ותוהה איזה צורך יש בכל המון המעשים והברואים המשונים והרבים, ואיננו מבין איך הכול הוא חטיבה גדולה אחת. החיים התרדמתיים שבדומם הם התחלת הברק ההולך ומזהיר בתוך העולם הצמחני, מתפלג לאלפי רבבות קוים, מיוחדים ושונים, באים הם עד מקדש החיים, ושם כבר הם מתנוצצים בעליצות, הולכים ועולים עד רום עטרת ברואי עולם, האדם, שכל מהות חייו, זרמי אורותיהם, והתמדת הלך נפשו העולה למעלה, הם רק גלי ים גדולים, שהם הולכים ושבים מכוחם של כל תנועות החיים שבמציאות, מראשית הקטנות של החיים עד גדלותם, מדומם עד המדבר. אם מתפלא אתה איך תדבר, תשמע, תריח, תחוש, תראה, תבין ותרגיש, השב לנפשך, כי כל החיים, וכל הקודמים למערכתם, הכול שופעים עליך את כל הוויותיך. אין נקודה קטנה יתרה, הכול נצרך והכול משמש לתפקידו. אתה בכל מה שלמטה ממך, והנך קשור ועולה עם כל מה שנשגב ממך ועולה עליך.
א – קמא
אימוץ רוחני מיוחד יש ג"כ בכל ההוויה, בפרטי הדומם, הצומח, והחי. אין ספק שבכל מקום שההזזה המצומצמת של ההזרחה הפנימית שנתה פחות את המעמד הרוחני, אע"פ שהוא קורטוב קטן בלתי מפותח ומפורט, אבל איתן הוא שם, עזיז ותקיף, ומחסנו ישפיע על השדרות המפותחות שהם למעלה ממנו, כך השייך לשדרה נמוכה. אין אנו יודעים לשער את הערכים של אימוץ החיים ובריאות הרוחניות, שמשפיעים עלינו בעלי החיים האילמים, מפני שיתופנו עימהם בחיים. כבר נגלה כמעט לפנינו השיתוף הנפשי של אישי החברה הלאומית, ולבהירים יותר בהשקפתם, גם האנושית בכלל, אבל השיתוף הנשמתי עם כללות החי עוד נעלם הוא, עוד לא יעיז שום חוקר נפש להביע את בטחונו בצירוף ידיעה זאת. אמנם באים ההצעות הרחוקות, מעין חלומות, לפני המדעים המדויקים לבשר הופעתם. יכולים אנו כבר להינשא לאותו הגובה של ההתאחדות עם החי הכללי, ומשם עם ההוויה הצמחונית הדוממת, עם תמצית החיים, עם זיק האור החי שבהם, הם משפעים עלינו ואנחנו עליהם. כל מה שאנו מדברים ממוסר וטוב, מחזיון ושירה, אינם כ"א (כלל אלא) הרחבות ניצוצות, שמקורן כמוס, בהוויה האילמת לפרטיה, הן יותר עזיזות, יותר חיות באימוץ פנימי, אבל מצומצמות וצמאות להרחבה. לא רק עמי הארץ שבנו, עם ההמון הרחב אנו מתייחדים. זהו כבר עובדה מוחשת, שרוב האידיאלים צריכים להיות משוקים מטל החיים של ההטבה הכללית ההמונית, הרחבה, זיו החיים בה יחד עם הקבוצה כולה ששם עיוור ופיסח הרה ויולדת יחדיו, אבל יותר מזה,עם אבני השדה בריתך וחית השדה שלמה לך.
קובץ ג', כ"ג
עומד האדם ותוהה איזה צורך יש בכל המון המעשים והברואים המשונים והרבים, ואיננו מבין איך הכול הוא חטיבה גדולה אחת. החיים התרדמתיים שבדומם הם התחלת הברק ההולך ומזהיר בתוך העולם הצמחני, מתפלג לאלפי רבבות קוים, מיוחדים ושונים, באים הם עד מקדש החיים, ושם כבר הם מתנוצצים בעליצות, הולכים ועולים עד רום עטרת ברואי עולם, האדם, שכל מהות חייו, זרמי אורותיהם, והתמדת הלך נפשו העולה למעלה, הם רק גלי ים גדולים, שהם הולכים ושבים מכוחם של כל תנועות החיים שבמציאות, מראשית הקטנות של החיים עד גדלותם, מדומם עד המדבר. אם מתפלא אתה איך תדבר, תשמע, תריח, תחוש, תראה, תבין ותרגיש, השב לנפשך, כי כל החיים, וכל הקודמים למערכתם, הכול שופעים עליך את כל הוויותיך. אין נקודה קטנה יתרה, הכול נצרך והכול משמש לתפקידו. אתה בכל מה שלמטה ממך, והנך קשור ועולה עם כל מה שנשגב ממך ועולה עליך.
תגובה 1:
תודה לך שי שחשפת קטעים נפלאים אלו (במיוחד השני...)
הוסף רשומת תגובה