יום שבת, 9 במאי 2009

פגישת מאי 2009 / הרהורים על מעשה האמנות והאמן / ברוס לי

מאנגלית: דוד מיכאלי

''אמנות היא הדרך למוחלט ולתמצית חיי אנוש. מטרת האמנות איננה קידום חד ממדי של רוח, נפש וחושים, אלא פתיחה והרחבה של יכולת ההכלה האנושית – כמו רגש, רצון וחיבור למקצב החי של העולם וטבעו. כך ניתן לשמוע גם את ''הקול שאינו נשמע'' והעצמי הפועל יגיע איתו להרמוניה. לפיכך, כישרון אמנותי, משמעותו איננה שלמות אמנותית. הוא מתקיים כמתווך מתמשך של שיקוף שלב כל שהוא בהתפתחות הנפשית. השלמות אינה מתקיימת בצורה או דגם אלא קורנת בהכרח מהנפש האנושית. הפעילות האמנותית אינה נמצאת באמנות עצמה או לכשעצמה. היא חודרת אל מימד עמוק יותר ששם כל צורות האמנות זורמות ביחד, ואשר בו, ההרמוניה של הנפש והיקום יוצרים מתוך ההעדר את ביטוים כמציאות. זה התהליך האמנותי, ולכן, זו מציאות ומציאות היא אמת.''


אין תגובות: