יום שני, 11 במאי 2009

פסטיבל שירה פלסתיני בגדה המערבית בחסות בריטית

שירה היא דבר עילאי שמחוללה הוא אדם פרטי בעל נוכחות עצמאית שמשמעה זרות. הנגדתו לתמונה חברתית מייצרת תודעה חדשה. המילים פסטיבל ושירה יחדיו מייצרות אוקסימורון אתי. כמו להגיד, אורגיה מרובת משתתפים במקום אינטימיות. רעש גובר על צליל פנימי. אבל פסטיבל שירה הוא גם מרחב להציג את הפוליטיקה של האמנות, וזאת ממשיגה את שדה האמנות למי שאינו מבין אמנות או למקום שהביטוי אינו חופשי בו או מגוייס.
הפסטיבל, המבנים והאולמות, מכירת הכרטיסים, עיצוב האירוע, סגנון הלבוש, שעות ההופעה, הצגת המשתתפים, תפקוד המדיה, העיצוב החזותי והגרפי כל אלו היום הם פורמטים מערביים כלינגווה פראנקה חזותית ומרחבית, אשר לצד הענקת מרחב ואפשרות ביטוי מכפיפה את משתתפיה למערכת. ד.מ.

אין תגובות: