יום שבת, 3 באפריל 2010

כשהעפעפיים צונחים / דבי עשב

צילום: בננה ביץ ת''א / ארי אברהמי


כשהעפעפים צונחים אט אט והחוטים הדקיקים מתהדקים אל המרכז אני מציירת מפה חדשה ומעיפה אותה אל שמים כהים.
בין יקיצה ליקיצה המפה משתנה:
זה הזמן שאזניי קשובות- ובהיפתח השערים,צילם אוסף את כל הקווים המפריעים,את ייאוש החומות המקיפות,הרוח פורמת את המרחב ומטילה מעט ממני מעט מן המקום-
כי רק התמצית עוברת אל מקום ההתחברות והנקודות מתלכדות אל חוט השני שקשרתי לחלון.
שיוכלו המרגלים לגשש דרכם מסמטאות אפלות אליי-זונה של חזיונות אל נהרה קורנת מדמיון חסר שחר-הוא הוא השחר המקיץ השכם והערב והשכם
ההודף ללכת הלאה,הלוך וצעוד,דוחף קדימה את דברי השיר עד תום.
הוסף רשומת תגובה