כוכבים נופלים / דוד מיכאלי

נִיר וַאֲנִי נִשְׁעֲנוּ עַל קִיר הַסֶּלַע. זֶה הָיָה עָרוּץ תָּלוּל שֶׁנִּקְרָא "הַרְדּוּף" בְּמִדְבַּר יְהוּדָה. בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה הַצְּלָלִים סִיְּמוּ לַעֲלוֹת מִתּוֹךְ הַסְּדָקִים וְכִסּוּ אֶת כָּל הַוָּאדִי. זֶה הָיָה יוֹמֵנוּ הָרְבִיעִי בְּמַסָּע אָרֹךְ. אַרְבָּעָה יְמֵי מַאֲבָק פִיזִיִּים וְהִתְנַהֲגוּתִיִּים עִם נְעָרִים מְכוּרִים שֶׁהַחַיִּים הָיוּ קָשִׁים אֲלֵיהֶם וְהֵם הָיוּ קָשִׁים כְּלַפֵּי הַחַיִּים. וּכְלַפֵּינוּ. הִתְמוֹדְדוּת. לְאַחַר אַרְבָּעָה יָמִים חֵלֶק מֵהָאַלִּימוּת נָסוֹג אוּלַי לְטוֹבַת עֲיֵפוּת וְנִיצוֹצוֹת שֶׁל קֶשֶׁב. פִּזַּרְנוּ אוֹתָם לְלַיְלָה שֶׁל הִתְבּוֹדְדוּת וּבִנְשִׁימַת רְוָחָה נִמְצֵאנוּ לְבַדֵּנוּ עַד לַבֹּקֶר הַבָּא. פִּנִּיתִי מְעַט אֲבָנִים וּפָרַשְׂתִּי אֶת מִזְרוֹן הַשֶּׁטַח עַל הַחוֹל, מֵעָלַי הִתְנַשֵּׂא קִיר גָּבוֹהַּ שֶׁהָפַךְ בַּהֶמְשֵׁךְ לְמִדְרוֹן תָּלוּל מְסֻלָּע עַד לְרָמַת הַמִּדְבָּר. לְפָנֵינוּ וּלְמַטָּה בֵּין סְלָעִים הָיָה גֵּב קְטַנְטַן שֶׁנִּשְׁמְעוּ מִקִּירוֹתָיו תִּקְתּוּקֵי שְׂמָמִיּוֹת הַמִּדְבָּר. שָׁתִינוּ תֶּה. הַיָּרֵחַ שֶׁעָלָה מֻקְדָּם מָשַׁךְ צְלָלִים עֲמֻקִּים סְבִיבֵנוּ. הַקִּיר לְפָנֵינוּ הָיָה צֵל שָׁחֹר מְאֻנָּךְ עֶשְׂרוֹת מֶטְרִים לְמַעְלָה עַד שֶׁהִתְחַלֵּף בַּשָּׁמַיִם כְּסוּפִים מֵאוֹר הַיָּרֵחַ. שָׁלַחְתִּי יָד לְתַרְמִיל מְחַטֵּט אַחַר הַטֵּלֵפוֹן שֶׁלִּי, נַיָּד יָשָׁן, אוּלַי אֵרִיקְסוֹן. הוּא הָיָה מַשְׁמִיעַ צְלִיל קָטָן כַּאֲשֶׁר הַסּוֹלְלָה הִתְרוֹקְנָה. כְּדֵי לַחֲסֹךְ בַּסּוֹלְלָה כִּבִּיתִי אֶת הַמַּכְשִׁיר. שָׁתִיתִי אֶת שְׁאֵרִית הַתֶּה. הִצַּבְתִּי אֶת הַכּוֹס עַל קֶמֶט סֶלַע מֵעָלַי וְנִכְנַסְתִּי לְשַׂק הַשֵּׁנָה, נָשַׁמְתִּי וְנִרְדַּמְתִּי. הִתְעוֹרַרְתִּי לְאַחַר אֵין-זְמַן. הַטֵּלֵפוֹן הִשְׁמִיעַ אֶת הַצְּלִיל שֶׁל סִיּוּם הַסּוֹלְלָה. אִיפּ. הוּא אָמַר. אִיפּ. קִלַּלְתִּי אֶת עַצְמִי מַדּוּעַ לֹא דָּאַגְתִּי לִסְגֹּר אוֹתוֹ, וְאָז נִזְכַּרְתִּי שֶׁעָשִׂיתִי זֹאת. אִיפּ. הַצְּלִיל הִמְשִׁיךְ. הֵרַמְתִּי אֶת עֵינַי. עַל מַדָּף בַּסֶּלַע כְּמֵטֶר וָחֵצִי מֵעָלַי נִצְּבָה צִפּוֹר לַיְלָה קְטַנָּה וּרְצִינִית. כּוֹס מִדְבָּר. אִיפּ. הִיא הוֹדִיעָה. דָּמַמְתִּי. אִיפּ. הִתְבּוֹנַנְתִּי. אִיפּ. הִקְשַׁבְתִּי. אִיפּ. לְאַחַר זְמַן, מְחַיֵּךְ, נִשְׁמַטְתִּי חֲזָרָה אֶל הַשֵּׁנָה. הִתְעוֹרַרְתִּי לְתוֹךְ דְּמָמָה וְחֹשֶׁךְ. הַיָּרֵחַ שָׁקַע מִזְּמַן. מָשַׁכְתִּי אֶת עַצְמִי לְהִשָּׁעֵן עַל הַתַּרְמִיל. מוּלִי הִתְרוֹמֵם מָסָךְ שָׁחֹר שֶׁל מְצוֹק הַוָּאדִי מַעְלָה מַעְלָה עַד שֶׁפָּגַשׁ מָסַךְ שָׁמַיִם בְּגָוֶן שָׁחֹר אַחֵר. עַל פָּנָיו, בְּתוֹךְ דְּמָמָה עוֹלָמִית, נָפְלוּ קַוֵּי אוֹר מֵאֵי-שָׁם וְכָבוּ. עֲשָׂרוֹת, מֵאוֹת, אֲלָפִים, לְלֹא קוֹל. כּוֹכָבִים נוֹפְלִים. לְלֹא הֶפְסֵק, לְלֹא זְמַן. כְּשֶׁהָרוּחַ הֵחֵלָּה לִנְשֹׁב נִרְדַּמְתִּי. קַמְתִּי אֶל קוֹל יוֹנֵי הַסֶּלַע וְאוֹר.