על דעת המקום 2023 / דוד מיכאלי

 

אל מול האסון, על דעת המקום, על דעת הזמן:

כל ישראל היפה, המדוכאת, המוחה, הציונית, הפרגמטית, הקרבית, שקצה בסטייה המוסרית של הפסיכוזה המשיחית.

כל המניינים החילוניים מייצגים את תכונת החיבור המאפיינת אותנו: קבוצות האופניים, הריצה, הטיפוס, ההליכה, הניווט, הג'יפאים, המידברן, הריינבואו, קבוצות הספורט, מתנדבי צוותי החילוץ, מסעדנים וצוותי הסעדה, קבוצות הריטריטים, קבוצות הטיפול הנפשי, קבוצות התמיכה, קבוצות לימוד, ארגוני סיוע לסוגיהם, מתנדבי הסיוע ההומניטארי ועוד, ועוד. זהו ביטויה של הרוח הישראלית, של היוזמה, החיבור, של האחדות והנדיבות הישראלית, של כל ישראל חברים, של כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא, של המשליך נפשו מנגד למען ההצלה, של תיקון עולם.

בגידת המדינה ובגידת משרדיה הממשלתיים בעת הזאת, הם תוצאה ישירה של תהליך מתמיד להתנערות מהחוזה החברתי ואחריותה של המדינה לאזרחיה באמצעות ההפרטה הפושעת ומכירת נכסי ומשאבי המדינה, ביטחונה ואזרחיה. זהו מצב החירום המוסרי בארץ שהוליד את המחאה והמאבק. מול הריק המוסרי והיעדר האחריות, ועתה מול האסון והחורבן שהגיעו וייתכן כי הם רק ההתחלה, המחאה שקמה מולם סיימה את תפקידה כנבואה, אזהרה והתראה על החורבן הצפוי המחאה מיילדת מתוכה באמצעות ארגוניה השונים את כל מתווי המוסדות האזרחיים: ציוד, לבוש, רפואה, שיכון ומגורים, מזון, תוצרת חקלאית, תרומות כסף, ציוד, לוגיסטיקה, תחבורה והסעות, תקשורת, שמירה ועכשיו הגנה. עלינו להתייחס אל יוזמות אלו כאל נביטה חדשה של עקרונות המוסדות הממשלתיים המוסריים, ולטפח אותם כבסיס לממשל שפוי.

ליבת המדינה אלו האנשים והקבוצות, המתמודדים בדם ליבם על הישרדות, מענה, קיום וניצחון השפיות, רוח האדם ורוח המקום. אנחנו האנשים.