או, בחר את הוורד של מחשבותיך. צילום: קובי קלמנוביץמיתות ומעברות / דילן תומס
Deaths and Entrances
Dylan Thomas 1945
מאנגלית: דוד מיכאלי
תודה לסטיבן מור על המשובים ועל ערב שבו מצאנו את המלאך שאין לו אהבה נופל דרך עיניו של דילן תומס על צלב מהופך של מפציץ שטוקה צורח את ביאתו המבעירה בימי הדין של לונדון. אפשר להחליף את השם לונדון בשם שדרות. או עזה.
על כמעט בערב תבערות
של כמה כמעט מיתות,
כאשר אחד בשגב המעט אשר אהבת ביותר
והמוכר תמיד עליו ללכת
לביאי להבות נשימתו הנוסקת,
של בני אלמוות רעיך
המקימים אברות מאפר נספר
כדי לִירוֹת ולזמר תהילתך,
זה אשר ממעמקי תחתית קרא הוא אשר ישיג שלווה
שלא תדעך או תחדול
עד לאין קץ למכתו
בינות רבים מנשואי זרות יגון לונדוני.
על כמעט בערב תבערות
עת על שפתיך וצפניך,
מוברח, מותר, אֶרג זרים נרצחים,
אחד אשר ממש אינו ידוע,
כוכב הציר שכנך, שמש של רחוב אחר,
יצלול וָתוֹר לדמעותיו.
יסוך במטר דמו בים הזכרים
המגיע אל מֵתך שלך
ומַשיב את עולמו החוצה והלאה מפתילי דמעותיך
וטוען את גרונות קני הירי
עם כל בכי שהיה מאז אור
לראשונה הִבְזיק מעֵבֵר רעם מחיאת עפעף.
על כמעט בערב תבערות
של מיתות ומעברות
כאשר קרוב וזר נפגעו על גלי לונדון
ביקש את קברך לבדו,
האחד אויב, מני רבים, אשר היטב יודע
ליבך מואר
באפלה שמורה, רוטט מבְּעד בריחים ונקרות,
ימשוך את הברקים
ליגוֹף השמש, לפלוח, כנוֹן פתרוניך המואפלים
ופרשי דין השב צַרוֹב
עד כי אותו אחד שאין לו אהבה
טווה את סוף שמשון של גלגל המזלות שלך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה