יום שבת, 23 בינואר 2010

אין זריחה הבוקר / דוד מיכאלי

אין זריחה הבוקר

אין זריחה הבוקר

בן האלוהים הרג

את אביו.

מניח לאיטו

את קערית היקום

הכחולה

בבריכה עמוקה

של מתכת.

עוממת

כוכבי חול

אפלים על פני

זמן חרסינה

מתקשת.

אין זריחה הבוקר

גבישים של קור

הסלעים אינם

מטפטפים

מה חושב האב

לפני מותו

קפה שחור נושר

מדופן חרסינה.

הניחו את הכוס.

הניחו לה להפליג

מתנועעת

על מי הים

שם

תימצא לבטח

ומישהו יאמר במרחקים

כוס ריקה.

כוס ריקה.

אין תגובות: