בגלל הבדידות
צפה לראשית, למקום האיסוף.
במציאות הסבה על ציר במהירות לא מורגשת
המכריתה עורף חשוף
ומצמיחה אחר , לא זוכרת, מעדיפה לשתוק , לצייר.
כמה מילים מתעופפות ולא מרפאות. עודף, שומן רווי.
ותהום.
חרדת קיום מושטת.
כמה פשוט קפה, סיגריה. כריך? סלט?
כוח של תנועה מביכה. השרדות.שכר דירה, חשבונות..
אני בפיגור .
ומתוך הריק, צובעת הכל.
משלחת לחלל וירטואלי את כולי. משעתקת את עצמי
כמו וירוס עם כוונות טובות.
תודה על תשומת הלב.מחממת. משמחת.
אז אני מתפשטת . משירה מבט. משירה נשל.
ישר למקום האיסוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה