הַאִם אַתָּה מַכִּיר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה
אַתָּה יוֹדֵעַ, לִפְעָמִים, אַתָּה נִכְנָס לְחֶדֶר מָלֵא אֲנָשִׁים
וּמַבָּט שֶׁל אִישָׁהּ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאִיתָ
מַכֶּה בְּךָ כְּמוֹ הֶבְזֵק שֶׁל שֶׁמֶשׁ מִשְׁתַּקֶּפֶת
בַּחַלּוֹן אוֹ מַרְאָה.
הִנֵּה הִיא, אַתָּה אוֹמֵר בִּפְלִיאָה.
אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מִי הִיא
אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁרַק נִפְגַּשְׁתֶּם מֵחָדָשׁ
וְהַכֹּל נֶאֱמַר כְּבָר מִזְּמָן וְרוֹעֵד וְיָדוּעַ
יֵשׁ הֲמוֹן אֲנָשִׁים מִסָּבִיב
וְאַתָּה וְהִיא מֻבְדָּלִים וְזָרִים לַחֲלוּטִין לְאֵרוּעַ.
הַכֹּל מִסָּבִיב נֶעֱלָם
הֵיכָן אַתָּה אוֹמֵר לִבָּהּ בְּפַשְׁטוּת.
וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִם רַק תִּגַּשׁ וְתִקַּח אֶת יָדָהּ
פָּשׁוּט תֵּצְאוּ מֵהַדֶּלֶת אֶל עוֹלָם אַחֵר.
הִיא מַכִּירָה אוֹתְךָ כָּמוֹךָ אֲבָל עָלַי לִמְשׁוֹל בַּפִּתּוּי
בִּמְקוֹם אַחֵר הֱיִיתֶם בְּיַחַד.
אֲבָל כָּאן כְּבָר הִכָּה בְּךָ הַמַּבָּט הַזֶּה הָאָפֵל
בַּחֶדֶר אַחֵר שֶׁל שֶׁמֶשׁ וְצֵל
שָׂם חָצִיתָ מִזְּמַן אֶת הָעוֹלָם
וְעָלַי לִמְשֹׁל בַּפִּתּוּי.
נַחֲלֹף אֶחָד לִיד הַשְּׁנִיָּה מֻבְדָּלִים בַּדְּמָמָה
כַּאֲשֶׁר יְלָדֵינוּ חוֹבְטִים עַל הַשְּׁמָשׁוֹת הַסְּגוּרוֹת
וְהַגֶּשֶׁם בּוֹכֶה עַל הַחַלּוֹן הָאֲחוֹרִי הַמִּתְרַחֵק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה