זמן המדבר / דוד מיכאלי / מהדורה חדשה מעודכנת

 

לשמור את מדבר יהודה

 

מדבר יהודה הוא המדבר הקטן ביותר בעולם. זהו מדבר מקומי שנוצר מעצירת הגשמים על ידי רכס הרי יהודה של ירושלים, בית-לחם וחברון והוא גומחה אקולוגית של מצוק ההעתקים של ים המלח, הנקודה העמוקה בשבר הסורי-אפריקאי. לוהט בקיץ, קר ונשוב רוח בחורף, שוטף לפתע בעונות המעבר.

המדבר הקטן הזה ומצוק ההעתקים הם חלק מגבולו החי של המרחב הים-תיכוני היכן שהוא משיק אל עולם המדבר בקו מפעפע תמידי בין תרבויות המזרח והמערב.

כחצרה האחורית של ירושלים, המרחב שנפתח מזרחה למדבריות עבר-הירדן והלאה, היה מקום מקלט מסורתי לרדופים, לשעירים לעזאזל. בו-זמנית היה מרחב מסולע זה גם המבוא מן המזרח אל ירושלים, מעלה תלול שבו עלו בשמים, כופר ומלח מערבה, אל גב ההר, בדרכם אל הים התיכון, מלווים ברוחות ואמונות צייה חמורות.

ממדרגות המרעה של ספר המדבר, תקוע, זיף ומעון ועד אל המפלים הגדולים, המעיינות והמצוקים של נחלי דוד, ערוגות, חבר, משמר, צאלים, זהו משכנה של הנשמה היהודית והישראלית. שם נמצא הפתח אל ''נרניה'' היהודית. מדבר יהודה הוא אתר של חניכה ובחינת הרצון של הרפתקנים צעירים היוצאים אחרי כן אל פסגות הרוח.

זהו הערש ההיסטורי של מדינת ישראל. יהושע, שמשון, דוד המלך, בר-כוכבא, הורדוס, אלעזר בן-יאיר, האיסיים, המגילות הגנוזות, הנזירים, המחפשים, החוקרים, הפלמ''ח, שושנה הר-ציון, יגאל ידין.   

זהו ביתם של נמר, צבוע, זאב, שועל, צבי, יעל, ארנב, שפן הסלע, נמיה, קוצן, פסמון, אפעה, שרף עין גדי, נשר, רחם, עקב, סלעית, זרזיר ים המלח החצוף, עורבים קצרי זנב, חומי עורף, יוני הסלע, קורא מדבר, לילית המדבר, עקרב, עכשוב, חיפושית וחילזון.

זהו ביתם של רתמים וחצבים, צלף, זוגן, מלוח, אכיליאה, אזובית המדבר, כתלה חריפה, שערותיה של שולמית, קחוון וחומעה.

על רמת מדבר יהודה בלילה רואים כי המדבר האינסופי הוא קטן מאוד ומוקף אורות של ישובים מכל עבריו. זו משבצת אפלה שהולכת ומצטמצמת. כמו בגוף האנושי חסימה מלאה של הנתיבים והאזורים הפתוחים תגרום לסיום החיים. אנחנו חייבים לשמור על שטחים ומרחבים פתוחים למען נשמתנו.

ביחסים שבין האדם לשטח או בין אדם למקום אנחנו חייבים להיות אחראים על הארץ, על המקום, ולא רק עלינו בני האדם לבדינו. זה אשר אינו רואה את המקום אינו רואה גם בני אדם. מי שרואה בארץ כסף ושווה כסף, רואה באנשים עבדים וחומר גלם. מי שפוחד מהמקום רואה בשטח סכנה ואיום. כפי שאנחנו רואים את הארץ כך אנחנו רואים את החיים בה. מי שחושב כי ניתן לחיות חיים בלתי מבוקרים של עיוורון לסביבה, פחד, גסות והשחתה, משמיד את ילדיו ונכדיו שלו עצמו.

הארץ נוקמת במי שלא שומר עליה. היא שוללת ממנו חיים וראייה ודנה את המתעלל לחיות עם עצמו ועם הדומים לו בגיהינום יחסים נורא. אפילו הידיעה כי זהו גיהינום נשללת מהמתעלל למעט כאב עיוור תמידי הממשיך להפעיל תוקפנות מכלה. שם בכלא התודעתי הוא ילך ויתקמט ויכלה את שאריות זהותו ואחרי כן את עצמו. אם הוא לא יצליח להתבגר, הארץ תמתין את עידני האש והקרח שלה עד לשחרורה מן התודעה הבלתי מפותחת שניסתה להשתלט עליה.

יוצאים אל המדבר כדי להקשיב לקולו של הלב שקשה לשמוע אותו בהמולת העיר. באופן מיוחד במינו, מדבר יהודה, ערוציו התלולים, מצוקיו ורוחו הם מבוך מרוכז וקיצוני שההולך בו מאבד את עצמו ודרכו בקלות יתרה, יכול אף לאבד בו את חייו אם אינו זהיר, או, לגלותם. מרחב קטן וקיצוני זה הוא מצבת פלאים של סלע, אור וזמן עמוק, הגורמת להרהור ולחיבור אל הנשגב.

משבצת קרקע נדירה זאת, היא אוצר לאומי ועולמי של מורשת היסטורית ואקולוגית. שימרו את מדבר יהודה.