דוד מיכאלי / תשעים ימים תשעים לילות: שבעה ימים הקפה של הבוקר צרח / עוד עשרים ואחד ימים הקפה הוא עם טעם של דם / אחרי כן זה רק שחור עם טעם של עשן / הספל שבור

 השלושים והתשעים 

 

שִׁבְעָה יָמִים הַקָּפֶה שֶׁל הַבֹּקֶר צָרַח

עוֹד עֶשְׂרִים וְאֶחָד יָמִים הַקָּפֶה הוּא עִם טַעַם שֶׁל דָּם

אַחֲרֵי כֵן זֶה רַק שָׁחֹר עִם טַעַם שֶׁל עָשָׁן

הַסֵּפֶל שָׁבוּר. 

Seven days the morning coffee was screaming

For twenty-one more days the coffee tasted like blood

After that it is just taste black and smoke

The cup is broken.