נטלי גוטמן
גבר עד זקנתו, חזה חשוף,
מחכה ליחסי אהבה.
עם חיילת הנפש שלו מוציא לב,
ממלא אגם.
ברבורים יצעדו על שתיים,
יעברו שנים, והוא על שבילי ישראל.
נפש אינה עוברת,
הוא משקה את צמח חזהו,
ואינה עוברת, החיילת שלו עירומה,
הבוקע שלה קרוב לתובע,
אהובה טובע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה