על עקבות הנמר / 22 שירי אהבה מתוך ספר השירים אבן מים / דוד מיכאלי

 

געגועים

 

אֲנִי חוֹלֶה אֲהוּבָתִי אֲנִי חוֹלֶה,

רֹאשִׁי צוֹנֵחַ עַל כְּתֵפֵךְ הַמְּדֻיֶּקֶת

כְּמוֹ נֵר הַלַּיְלָה הַחוֹפִי, כְּמוֹ פְּתִילַת מִדְבָּר

אֲוִיר מָלוּחַ אֶת עֵינַי עוֹטֶה

וְחוֹל הַדְּיוּנָה הַבָּהִיר נָמוֹג בְּצֵל יָרֵחַ בַּר

שׁוּב נִשְׁבָּרִים גַּלִּים בְּקֶצֶף,

אָזְנִי שׁוֹמַעַת אֶת הָרֶסֶס מִתְפַּזֵּר וְנֶעֱלָם,

גּוּפִי בְּגַעְגּוּעַ מִתְכַּנֵּס, גּוּפֵךְ קוֹרֵן זָהָב לָבָן

הָרוּחַ עַל סוּסוֹ רוֹחֵף,

זוֹרֵעַ רְסִיסִים מְנַצְנְצִים שֶׁל חוֹל

כֹּה רְחָבָה יָדוֹ, כֹּה עֲמֻקָּה,

כָּל כָּךְ כְּסוּפָה יָדוֹ, כֹּה עֲמֻקָּה הַחֲשֵׁכָה.

אֲנִי חוֹלֶה אֲהוּבָתִי אֲנִי חוֹלֶה, שְׂפָתַי כְּבֵדוֹת בְּשֵׁלוֹת,

הַפְּרִי עוֹמֵד לִפֹּל, עֵינַי כֵּהוֹת,

נַשְּׁקִינִי עִם הָרוּחַ, עִטְפִי אֶת כָּל גּוּפִי בְּשַׁיִשׁ רַךְ,

עוֹרְקִים כְּחֻלִּים עוֹטְפִים אֶת הַמִּזְרָח

וּמִמִּצְרַיִם בָּא, רוֹכֵב, עָטוּף אִגֶּרֶת,

מִלִּים נוֹשְׁבוֹת מִן הַגְּלִימָה הַבְּהִירָה

אֲנִי אוֹמֵר, ''...הוֹ..., הוּא... אוֹמֵר...''

הַסְכִּיתִי, הוֹ, הַסְכִּיתִי... כִּי שָׁב הַזְּמַן לָנוּעַ בַּפְּרֵדָה.

עַל  חֹד הַסֶּלַע הָאָפֹר כָּתֹם נָסָב הָרוּחַ הַזּוֹרֵעַ בַּקְּרָעִים

(עָנָן חוֹלֵף עַל פְּנֵי הַלְּבָנָה הַמִּתְכַּהָה)

וְאֶת עֵינַי עוֹטֵף סוֹגֵר עִם בַּד כָּחֹל,

הוֹמֶה לִבִּי כָּסוּף, נָמוֹג, אֶתְמוֹל

וּבַמֶּרְחָק הַהוּא בְּתוֹךְ גּוּפֵךְ הָרַךְ

שָׁם רוּחַ מְתוּקָה לוֹחֶשֶׁת,  

שְׁכַח, תִּשְׁכַּח,

שָׁכַח

 

 

 

 

כיסוף

 

כִּסּוּף דּוֹאֶה עַל פָּנֵינוּ

וְכוֹכָבִים קָרְבוּ מְאוֹד

אֳרָנִים לוֹחֲשִׁים כַּרְמֶל

כַּרְמֶל לוֹחֵשׁ

קוֹלֵךְ, צִפּוֹר שֶׁל לַיְלָה

וְשָׁדַיִךְ גֶּבַע עֲרָפֶל

וּבַמִּדְרוֹן עוֹלֶה הַיָּם

לְשׁוֹנוֹתָיו הֵן אֲדָמָה וְשַׁחַר

וְכֹה שָׁקֵט.

כֹּה שָׁקֵט הָהָר.

וְכֹה שְׁקֵטָה קַשְׁתִּית הָעַיִן

וְקֶשֶׁת אֶבְרָתוֹ שֶׁל בַּז דּוֹרֵךְ שְׁנָתוֹ

וְקֶשֶׁת הַגִּבְעָה וְקֶשֶׁת הַמִּדְרוֹן

וּפֶרַח תְּאֵנָה קָמוּץ. וְרַךְ.

בְּאֵר הַלַּיְלָה וְאִלְּמָהּ הַלַּח  

וְכוֹכָבִים קָרְבוּ מְאוֹד

כִּסּוּף דּוֹאֶה.

 

 

 

 

חיה על שפתיי

 

חַיָּה עַל שְׂפָתַי

טַבַּעַת חַשְׁמַל נְשִׁיקָתֵךְ

פַּרְפָּרֵי אֵשׁ וְצוּף כֶּסֶף

אִמְרִי לִי אֲהוּבָה נוֹדֶדֶת

מָהֵן הַטִּפּוֹת הַמִּתְגַּשְּׁמוֹת עַל רֹאשִׁי

טַבָּעוֹת וּמַטְבְּעוֹת וְחַשְׁמַל מְרַחֵף

לַדֶּלֶת אֵין חֶדֶר. הֲיָדַעְתְּ?

נַעֲבֹר דַּרְכָּהּ מִזִּכָּרוֹן לְזִכָּרוֹן

עַד קֵץ הַלַּיִל, עַד הֻלֶּדֶת הַיּוֹם

רְצִי, רְצִי אוֹתִי כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָקוּם

מִבַּעַד לְצוּרָתֵנוּ חוֹלְפִים אֲוָזֵי הַבַּר

גְּבִישֵׁי מֶלַח פּוֹצְעִים עַל שְׂפַת הַנָּהָר

שְׂפָתַיִךְ מַאֲפִילוֹת עַל שְׂפָתַי

לְחָיַיִךְ סוֹהֲרוֹת אוֹר

שְׁלוּחוֹת אֶצְבְּעוֹתַי צוֹמְחוֹת עַד

אֶל אַנְחָתֵךְ

בֵּין כֵּסֶה לְצִפּוֹר

בֵּין דֶּלֶת לְדֶלֶת

בֵּין חשֶׁךְ לְאוֹר

 

 

 

 

הוראות לצליל נכון

 

הַחֲלִילָנִית צְרִיכָה לִהְיוֹת מְאֹהֶבֶת.

בָּאוֹר הֶעָמוּם יֵשׁ לְהַעֲמִיד בְּמֶרְחַק מָה

אֶת מְאַהֲבָהּ הָאַחֲרוֹן.

מְאַהֲבָהּ הַקּוֹדֵם צָרִיךְ לִהְיוֹת

קַנַּאי דָּתִי עִם חֶרְדַּת נְטִישָׁה.

הֶחָלִיל צָרִיךְ לִהְיוֹת חֲלִיל עֵץ

עִם דְּפָנוֹת מְרֻבָּעוֹת

כְּמוֹ בַּכְּנֵסִיּוֹת הַסְּפָרַדִּיּוֹת שֶׁבָּאַנְדִים.

הַצְּלִיל צָרִיךְ לְהִתְכַּנֵּס עַל בִּטְנָהּ

וּלְהִתְאַבֵּךְ סְבִיב הַסַּרְעֶפֶת כְּמוֹ עָשָׁן

נִסְפָּג בְּצֶבַע שֶׁל שְׁזִיפִים שְׁחֹרִים  

אֶל סִדְקֵי הָעֵץ הַמְּעַשֵּׁן.

הֶחָלִיל צָרִיךְ לְהַאֲדִים

כַּאֲשֶׁר הַצְּלִיל נוֹגֵעַ בּוֹ.

אֶת הַחֲלִילָנִית יֵשׁ לְחַמֵּם.

מַשְׁמִיעִים לָהּ קוֹלוֹת נְמוּכִים אֲרֻכִּים

וְאָז, אַחֲרֵי שֶׁהִיא נִקְשֶׁרֶת אַחֲרֶיךָ

עוֹזְבִים אוֹתָהּ לְפֶתַע בָּאֲוִיר.

עַכְשָׁו אַתְּ לְבַדֵּךְ אוֹמְרִים לָהּ.  

צְלִיל עֵץ נָמוּךְ נִפְרָשׂ מִסָּבִיב

כַּאֲשֶׁר הִיא מַבִּיטָה לְמַטָּה אֶל הַקַּרְקַע

הָרְחוֹקָה דֶּרֶךְ בִּטְנָהּ הַמְּכֻוֶּצֶת     

קֶרֶן שֶׁמֶשׁ אֲרֻכָּה מֵהַחֹר שֶׁבַּגַּג

מִתְנַפֶּצֶת לְמַטָּה

הִיא פּוֹחֶדֶת

הִיא מְרַחֶפֶת

הִיא נִשְׁאֶרֶת

הִיא מַתְחִילָה לְהַמְרִיא.

 

 

 

שלושה שירי אהבה בתל-אביב

 

1

אֵלֶם מִדְרָכָה

עֵינֵינוּ מַכּוֹת כְּנָפַיִם

שָׁם, מֵאָז, עַתָּה

 

2

צִפִּיָּתִי הִיא אֹפֶק

אֵלָיו נֵצֵא

הַמְתָּנָתִי הִיא גֶּשֶׁר

עָלָיו נֵלֵךְ

מִפְרַשׂ בְּשָׂרִי הוּא זְמַן

שֶׁבּוֹ נָבוֹא

זְרִיחָה שְׁקִיעָה יַחְדָּו,

מְחוֹג אֵין-זְמַן

עַל קֹטֶב הָעַכְשָׁו

 

3

אַךְ הֲרֵי כָּאן, עִגּוּל הַקַּו,

רַךְ, נִמְתָּח תַּחַת שֶׁמֶשׁ, רוֹכֶנֶת, אֵלָיו,  

בְּדַרְכָּהּ, אַט, שׂוֹרֶפֶת, חוֹל לְזְכוּכִית קָשָׁה, אָמְנָם שְׁקוּפָה.

בְּדַרְכּוֹ, עַד צִנָּה, חוֹתֶכֶת, חֲצוֹת לְבֹקֶר רַךְ, אָמְנָם אַהֲבָה.

 

 

  

סתיו

 

סְתָו

בֵּין עַמּוּדָיו

עוֹצֵר, נוֹשֵׁב

 

נוֹקֵשׁ פֶּרֶא

עַל שִׁמְשַׁת בְּשָׂרֵךְ

לְגֶשֶׁם

 

הַסִּבָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת

פְּשׁוּטָה

חֹשֶׁךְ וְאוֹר מִתְחַלְּפִים

גֶּבֶר וְאִשָּׁה בְּיַחַד

הַמַּכֹּלֶת פְּתוּחָה עַד

הַחשֶׁךְ

 

לְכָל מַלְאָךְ כְּנָפָיו

מִשְׁקָלוֹ

אֱלֹהָיו

 

צוֹפֶה

אֶל כּוֹכַב הַשַּׁחַר

בַּחשֶׁךְ

 

 

 

 

 

שלושה שירי אהבה בירושלים

 

בֵּין עֵמֶק הַמַּצְלֵבָה לְעֵמֶק רְפָאִים

בֵּין פְּרִיחַת הַשְּׁקֵדִיּוֹת לִפְרִיחַת הָרְתָמִים

הָיִינוּ הֲלוּמִים מִיָּפְיֵנוּ

שֶׁמָּזַג אִתָּנוּ יַחְדָּו

עַד פְּרִיחַת הַחֲרוּבִים

 

אֲפֵלַת פִּיךְ

יַסְמִין נוֹפֵל

עַל אֲבָנַי

 

מוּל הַמִּזְרָח מַעֲקִימוֹת קַרְנֵי צִיּוֹן

עוֹלָה, שִׂיחַ בּוֹעֵר, אֵשׁ עוֹמֶדֶת

עַמּוּד. אִם אֹמַר דַּי, אֶשָּׂרֵף

 

 

 

 

קירקה

 

בִּסְפִינָה לְבָנָה שֶׁל גֶּבֶס

שָׁמַע אֶת קוֹלָהּ עַל קַצְווֹת הַגַּלִּים

מַכְלִיב אוֹתָם לְרִקְמָה מִתְנוֹעַעַת

רַגְלוֹ שְׁבוּרָה, דָּם עַל רַקָּתוֹ. מֵהֵיכָן לָהּ אֶת שְׁמוֹ?

אָבִיהָ הָיָה נַגָּר כָּךְ אוֹמְרִים וְאִמָּהּ הִיא תּוֹפֶרֶת 

שְׁחוֹר עֵינָהּ עֲנָנִים מְכַסִּים אִי פְּלָדָה

הִיא חַיָּה בְּמִקְלָט גַּרְעִינִי וְכַאֲשֶׁר הוֹבִילָה אוֹתוֹ לְשָׁם

הֻשְׁמַד הָעוֹלָם שֶׁבַּחוּץ, בִּפְנִים

עַל שֻׁלְחַן הַגְּזֵרָה הַגָּדוֹל

מָצָא אֶת אֻנּוֹת חֲבֵרָיו לַמַּסָּע מֻגְדָּלוֹת לִפְרָטִים,

פְּתִיל מְדִידָה אָדֹם מְפֻתָּל לְיָדָן.

הִיא נָגְעָה בּוֹ לְרֶגַע בְּיָד מְעֻצֶּבֶת שֶׁוִּתְּרָה עַל הַכֹּל

סְפִינַת גֶּבֶס לְבָנָה הִתְפּוֹרְרָה שׁוּב לְחוֹל

מִמֶּרְחַקִּים חָצָה כְּאֵב חַד שֶׁל צְחוֹק,

צְלִיל הַדְּלָתוֹת הַכְּבֵדוֹת,

אֶת הָרֶשֶׁת שֶׁטָּוְתָה זְמַן כֹּה רַב 

כַּאֲשֶׁר נָשַׁק לַקְּשָׂווֹת הַמְּתוּחוֹת

שֶׁל שְׂפָתֶיהָ

 

 

 

 

כוכב נופל

 

אֵין מָה לִמְסֹר דְּרִישַׁת שָׁלוֹם

לְכוֹכָב שֶׁחוֹצֶה דַּרְכְּךָ

זִכְרוֹנוֹת נִצָּתִים

בְּנֹגַהּ קָשֶׁה, בְּצֶדֶק רַךְ

רֶגַע בְּאֵרוֹת הָעֵינַיִם

מוּאָרוֹת מִבִּפְנִים

צְלִיבָתָן שֶׁל חַרְבוֹת הַשְּׂפָתַיִם

סוֹפִית

וּסְבִיבֵנוּ גְּבִיעִים וְחַשְׁמַל

הַאוּכַל

מֶשֶׁךְ נְפִילָתִי הַשּׂוֹרֶפֶת

לְיַלֵּד, שׁוּב, אֶת תְּבִיעָתִי

לִזְהֹר

 

 

 

 

על עקבות הנמר

 

גַּם אֲנִי, אַתְּ אוֹמֶרֶת,

קוֹלֵךְ מִתְפַּשֵּׁט לְאִטּוֹ

בַּצְּלָלִים הַנָּעִים שֶׁל הַזְּמַן הַזָּהִיר

 

זָהִיר הַחִיּוּךְ וְעָמֹק וְנִפְלָא וּמֵאִיר

הֵן נִפְגַּשְׁנוּ אֵי-כְּבָר וְהִנֵּה נִפְגָּשִׁים

עַל עִקְבוֹת הַנָּמֵר בְּרַכּוּת

 

רַכּוּת הַזְּכוּרָה לִי מִכְּבָר

בַּמַּפָּל הַשָּׁחֹר שֶׁל צִלְלֵי הַשֵּׂעָר

וְשָׁכַחְתִּי, נִזְכַּרְתִּי, בְּרֵכָה וְגֵבִים בַּמִּדְבָּר

 

בַּמִּדְבָּר מְנִיעִים לְאִטָּם פְּנֵי הַמַּיִם

רֶשֶׁת אוֹר עַל הַסֶּלַע הַקַּר

הַחוֹל, הַמִּשְׁקָל מִתְפּוֹרֵר לְאִטּוֹ וְחוֹמֵק לִצְדָדִים   

 

צְדָדִים בּוֹדְדִים רְגָעָיו שֶׁל הַקְּוַרְץ הַשָּׁקוּף  

גּוּפִי הַצָּף שׁוֹקֵעַ עָטוּף בְּאַדְווֹת צוֹנְנוֹת,

רֶשֶׁת אוֹר עַל הַסֶּלַע, הוֹ, הַחוֹל, הוֹ, הַזְּמַן!

 

הַזְּמַן שֶׁקּוֹלוֹ הַנָּמוּךְ הוּא קוֹלֵךְ הָעֵירֹם

קוֹרֵא וּמַרְעִיד מֵיתָרִים

מֵמֵס וּפוֹתֵחַ דְּלָתוֹת זוֹהֲרוֹת

 

זוֹהֲרוֹת בְּעֵינַיִךְ

וּמֵצִיף, הוֹ, גַּם אֲנִי, בְּזֶרֶם צְלָלִים נִפְתָּחִים

מְבֹרָךְ וְעוֹבֵר עַל עִקְבוֹת הַנָּמֵר.

 

 

 

 

האם אתה מכיר את הדבר הזה  

 

אַתָּה יוֹדֵעַ, לִפְעָמִים, אַתָּה נִכְנָס לְחֶדֶר מָלֵא אֲנָשִׁים

וּמַבָּט שֶׁל אִשָּׁה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאִיתָ

מַכֶּה בְּךָ כְּמוֹ הֶבְזֵק שֶׁל שֶׁמֶשׁ מִשְׁתַּקֶּפֶת

בְּחַלּוֹן אוֹ מַרְאָה.

הִנֵּה הִיא, אַתָּה אוֹמֵר בִּפְלִיאָה.

 

אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מִי הִיא

אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁרַק נִפְגַּשְׁתֶּם מֵחָדָשׁ

וְהַכֹּל נֶאֱמַר כְּבָר מִזְּמַן וְרוֹעֵד וְיָדוּעַ

יֵשׁ הֲמוֹן אֲנָשִׁים מִסָּבִיב

וְאַתָּה וְהִיא מֻבְדָּלִים וְזָרִים לַחֲלוּטִין לָאֵרוּעַ.

 

הַכֹּל מִסָּבִיב נֶעֱלָם

הֵיכָן אַתָּה, אוֹמֵר לִבָּהּ בְּפַשְׁטוּת.   

וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִם רַק תִּגַּשׁ וְתִקַּח אֶת יָדָהּ

פָּשׁוּט תֵּצְאוּ מֵהַדֶּלֶת אֶל עוֹלָם אַחֵר.

הִיא מַכִּירָה אוֹתְךָ כָּמוֹךָ אֲבָל עָלַי לִמְשֹׁל בַּפִּתּוּי

 

בְּמָקוֹם אַחֵר הֲיִיתֶם בְּיַחַד.

אֲבָל כָּאן כְּבָר הִכָּה בְּךָ הַמַּבָּט הַזֶּה הָאָפֵל

בְּחֶדֶר אַחֵר שֶׁל שֶׁמֶשׁ וְצֵל

שָׁם חָצִיתָ מִזְּמַן אֶת הָעוֹלָם

וְעָלַי לִמְשֹׁל בַּפִּתּוּי.

 

נַחְלֹף אֶחָד לְיַד הַשְּׁנִיָּה מֻבְדָּלִים בִּדְמָמָה

כַּאֲשֶׁר יְלָדֵינוּ חוֹבְטִים עַל הַשְּׁמָשׁוֹת הַסְּגוּרוֹת

וְהַגֶּשֶׁם בּוֹכֶה עַל הַחַלּוֹן הָאֲחוֹרִי הַמִּתְרַחֵק.

אֲנִי הָאִישׁ אַתְּ הָאִשָּׁה

אֲבָל עָלַי לִמְשֹׁל בַּפִּתּוּי

 

 

 

 

שעת החצות

 

וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי

עֲטוּפָה בְּעָשָׁן רְתָמִים

קוֹלָהּ חֲלִילִים וְקָנִים

הִיא קוֹרֵאת, אֱלֹהִים  

בְּדֶּרֶךְ בֵּית לֶחֶם פּוֹסְעִים נְמֵרִים

עֲנָנִים נִמְתָּחִים אֶל חֲצוֹת הַנּוֹרָא

הֲתִשְׁמַע? הֲתָבוֹא? הֲתִשְׁמַע?

בַּבָּתִּים שָׁם שָׁרִים

עַל הַיּוֹם בּוֹ הִגִּיעַ

זוֹהִי שְׁעַת הַחֲצוֹת

הַבְּרוּכָה הָרַכָּה

הוּא שָׁמַע, הוּא שָׁמַע, הוּא נוֹגֵעַ

 

 

 

 

השקמה הגדולה

 

הַשִּׁקְמָה הַגְּדוֹלָה
שׁוּב הָיִינוּ לְצִדָּהּ

בְּרוּחַ אוֹגוּסְט הַחַמָּה

מֶתֶק פְּגִישַׁת אַחַר צָהֳרַיִם

עִם הֶמְיַת זִכְרוֹנוֹת

לִקְרַאת עֲרְבֵינוּ

הִיא לָבְשָׁה

אֶת פֶּלֶא בְּשָׂרָהּ וְקֶסֶם

חִיּוּכָהּ הֵצֵל עָלֵינוּ

בָּעֵת הַהִיא מִמַּעַל

בְּטוּב עוֹרָהּ הָעַתִּיק הַקָּמוּט

וּפַגֶּיהָ הַמְּשֻׁעֲשָׁעִים

פְּטָמוֹת נִחוּמִים

אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה כָּמוֹנוּ

מְעֻרְטָלִים זֶה מִזֶּה אֲנָךְ וְדֹפֶק

הַתָּכְנִית הַיְּקוּמִית

שֶׁאִם אַךְ יָנוּחַ עָלֵינוּ מַבָּטָהּ

נִכְלֶה בְּטֹהַר נוֹרָא

מַפְּלֵי מַעְלָה מוּל מַפְּלֵי מַטָּה

אֲלוּמֵי אוֹר נְקָרוֹת   

רְסִיסֵי אֵד מִתּוֹךְ אֵין נְהָרוֹת

וּבְזָכְרֵנוּ אֶת הַיֵּשׁ נֵעָטֵף

בִּגְלִימַת הִשְׁתּוֹקְקוּת וּבְטוּב עוֹרֵנוּ

לְעוֹרֵר רָעָב וּבֶכִי וְתוֹדַת עַד

הָאֹמֶץ שֶׁל מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ מַצְחִיקִים

אָמֵן אָנוּ אוֹמְרִים לְךָ

אָמֵן שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מֻפְשֶׁטֶת

אָמֵן כְּדֵי שֶׁהָעוֹלָם יִהְיֶה

וְהָיִינוּ בְּרוּחַ אוֹגוּסְט הַחַמָּה

הַשִּׁקְמָה הַגְּדוֹלָה

 

 

 

שמעתי את הסירנה שרה

 

שָׁמַעְתִּי אֶת הַסִּירֵנָה שָׁרָה

תָּאֵי גּוּפִי-שֶׁלִּי שִׁנּוּ כִּוּוּנָם

כָּל בְּשָׂרִי נָהַר

אֶל רִקְמַת הָאוֹר הַמְּזַמֵּר

קָרָאתִי קְרִיאָה

 

שָׁמַעְתִּי אֶת הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת

כְּאֵבֵי בְּשָׂרִי שֶׁלִּי שִׁנּוּ מַבָּטָם

כָּל גּוּפִי בָּעַר

אֶת הַזְּמַן הַנּוֹהֵר אֶל הַיָּם

שָׁתַקְתִּי שְׁתִיקָה

 

קָשׁוּר בִּסְפִינָה חוֹלֶפֶת

חֲבָלִים אוֹסְרִים אֶת בְּשָׂרִי בְּנֶחָמָה

כָּל בֵּיתִי מְרֻקָּן וְכוֹאֵב

שָׁמַעְתִּי אֶת הַסִּירֵנָה שָׁרָה.

 

מְקוֹם לִבִּי הַנּוֹהֵר

קָשׁוּר בְּחָזִי הַכּוֹאֵב הַזּוֹהֵר

קָרָאתִי קְרִיאָה

שָׁתַקְתִּי שְׁתִיקָה

שָׁמַעְתִּי אֶת הַסִּירֵנָה שָׁרָה.

 

 

האם תרקדי עם קירֵח?

 

הַאִם תִּרְקְדִי עִם קֵרֵחַ?

הֲתִרְצִי בְּרֹאשׁוֹ הַמַּבְרִיק?

הֲתִתְּנִי לוֹ יָדֵךְ מְתוּקָה מִתְעַלֶּפֶת

תְּשׁוּקָתֵךְ אֶל גּוּפוֹ תַּאֲרִיק

הֲתִרְצִי לְהַבִּיט בַּיָּרֵחַ?

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁקַע בַּמֶּרְחָק?

תִּשְׁמְעִי אֶת קוֹלוֹ נָמוּךְ מְגַחֵךְ

בִּטְנֵךְ תְּפַרְפֵּר וְתִצְחַק.

"כַּסִּי אֶת רֹאשִׁי" הוּא יֹאמַר,

וְאַתְּ אֶת כְּנָפֵךְ תִּפְרְשִׂי.

הַצְּלָלִים יִתְאָרְכוּ לַיָּרֵחַ

וְגוּפֵךְ יִתְחַבֵּק עִם קֵרֵחַ.

"הַשֵּׁל אֶת בִּגְדִי" כֹּה תֹּאמְרִי,

"רַק שֵׂעָר יִשָּׁאֵר עַל רֹאשִׁי,"

וְהַיֶּתֶר קֵרֵחַ גַּם הוּא

וּתְשׁוּקוֹת מַחְלִיקוֹת יִפָּגְשׁוּ.

עֲנָפִים בָּרִקּוּד הַנּוֹצֵץ

יְכֻסּוּ בְּשֶׁלֶג צָחֹר,

וּבַבַּיִת הַחַם הָאָפֵל הַסָּגוּר

תִּזְרַח בְּהִירָה קֶרֶן אוֹר.

"הַאִם תִּרְקְדִי עִם קֵרֵחַ?"

"כֵּן, כֵּן, כֵּן," כָּךְ אֹמַר לוֹ מִיָּד

"כִּי אַתָּה אֲהוּבִי

כֹּה מַצְחִיק וּפִרְאִי

וְאִתְּךָ בְּבִטְנִי, הַיָּרֵחַ."

 

 

 

שנה חדשה   

 

אֲנִי רוֹצֶה לָשִׂים אֶת הָעֵט שֶׁלִּי בַּקַּלְמָר שֶׁלָּךְ

נִפְתַּח אֶת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים יַחְדָּו בְּסוֹף הַקַּיִץ.

אֲנִי מְאֻשָּׁר לְהִתְחַבֵּא אִתָּךְ מִתַּחַת לַתִּלְבּשֶׁת הָאֲחִידָה

הָאֲדָמָה נָעָה מִתַּחַת רַגְלֵינוּ

כַּאֲשֶׁר הַכִּתָּה רוֹעֶמֶת מִגְּרִירַת הַכִּסְּאוֹת וְהַשֻּׁלְחָנוֹת

כְּשֶׁכֻּלָּם רָצִים הַחוּצָה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ

וְצִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן הַחַשְׁמַלִּי

מוֹלִיךְ אוֹתָנוּ בְּקִלּוּחִים חֲזָקִים הַבַּיְתָה.

נִשְׁמָתָם שֶׁל הַמּוֹרִים מְפַרְפֶּרֶת בְּתוֹךְ קִשְׁרֵי שִׂכְלָם

רוֹצִים לָרוּץ אִתִּי וְאִתָּךְ לְהַחְלִיף בְּעֵטִים וְקַלְמָרִים

שָׁנָה חֲדָשָׁה! שָׁנָה חֲדָשָׁה! מִנְהָגִים יְשָׁנִים! מִנְהָגִים יְשָׁנִים!

הַלּוּחוֹת הַיְּרֻקִּים חוֹבְטִים בַּקִּירוֹת

הַשֻּׁלְחָנוֹת בּוֹרְחִים לַפִּנּוֹת

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מָקוֹם לִרְקֹד

עִם מוּזִיקָה לְבָנָה שֶׁל גִּירִים

וַאֲנִי אִתָּךְ בָּאֶמְצַע

יָד בְּיָד שָׁד אֶל שָׁד

תְּנִי לִי לָקַחַת לָךְ אֶת הַתִּיק

בְּאֶמְצַע בֵּית הַסֵּפֶר נִשְׁכַּח אֶת הַמּוֹרִים

בַּהַפְסָקָה נֹאכַל בְּיַחַד אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִים

הָעֵט שֶׁלִּי בַּקַּלְמָר שֶׁלָּךְ

נִפְתַּחַת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים.

 

 

 

הו, מציל, מציל  

 

הוֹ, מַצִּיל, מַצִּיל

קַח אֶת יָפְיִי בְּיָדֶיךָ

אֲנִי בַּת שְׁבַע-עֶשְׂרֵה

וְהַשָּׁנָה הִיא נֶצַח וְאִמִּי נִרְגֶּזֶת

וְגוּפִי מֻשְׁלָם, מֻשְׁלָם.

רִצְפַּת הַחוֹל הַלָּבָן,

מְרֻבָּעִים שֶׁל אוֹר

עַל קִירוֹת מוּצַלִּים

וְעוֹרִי זוֹרֵחַ

אֲנִי הַחַסַקֶה הֲכִי יָפָה

שֶׁתִּרְאֶה, אַתָּה יוֹדֵעַ.

חֲתֹר בִּי, הוֹ, מַצִּיל,

מַצִּיל!

גַּלִּים כְּבֵדִים

שׁוֹטְפִים אֶת כָּל חוֹפַי

צַעֲצוּעִים מְנַצְנְצִים

בְּקִיר הַגַּל בְּתוֹךְ עֵינִי

וּכְשֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי לְאַחַר זְמַן רַב

תִּהְיֶה לְךָ הוֹכָחָה

שֶׁהָיִית אֱלֹהִים לְרֶגַע

כַּאֲשֶׁר נָגַעְתָּ בְּיָפְיִי

הוֹ, אֵיזֶה יֹפִי.

 

 

 

 

דומינו

 

לִרְגָעִים שֶׁל אשֶׁר

צָרִיךְ לִקְנוֹת דּוֹמִינוֹ.

הָרַדְיוֹ שָׁר שִׁיר מִשְּׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים

כַּף רַגְלֵךְ מְלַטֶּפֶת אֶת רַגְלִי

עַל הַשֻּׁלְחָן יֵשׁ פַּפָּאיָה חֲתוּכָה

קָפֶה שָׁחֹר וּפְרוּסוֹת עוּגָה יְבֵשָׁה.

אֲרוּחַת הַבֹּקֶר הַמֻּשְׁלֶמֶת לְטַעְמִי.

צָרִיךְ לִקְנוֹת דּוֹמִינוֹ לִרְגָעִים שֶׁל אשֶׁר.

הָאַגָּסִים שֶׁקָּנִיתִי אֶתְמוֹל מֻנָּחִים

לְיָד הָאָבוֹקָדוֹ הַלִּימוֹן וְהַקִּיוִי

טֶבַע דּוֹמֵם מַכְאִיב לְעֵינַי בִּמְתִיקוּת

אֲדָווֹת שֶׁל יֹפִי עַד לַפִּנּוֹת

צָרִיךְ לִקְנוֹת דּוֹמִינוֹ לִרְגָעִים שֶׁל אשֶׁר

כְּשֶׁאַתְּ צוֹחֶקֶת וְשָׁרָה עִם הָרַדְיוֹ

אֶת הַשִּׁיר הַיָּשָׁן.

ובשאלך אותי מדוע

 

וּבְשָׁאְלְךָ אוֹתִי

מַדּוּעַ הַנָּשִׁים בְּתֵל-אָבִיב

הֵן הַיָּפוֹת בָּעוֹלָם

אֹמַר לְךָ

כִּי הַנָּשִׁים בְּתֵל-אָבִיב

הֵן הַיָּפוֹת בָּעוֹלָם

כִּי הֵן לוֹבְשׁוֹת חֹפֶשׁ

 

 

 

 

 

מזמור למיכל  

 

מִזְמוֹר לְמִיכַל

לְעוֹלָם בְּדֶרֶךְ עַזָּה

תִּרְצִי וְאֶרְצֶה

עַל קֶשֶׁת לֶחְיֵךְ הַשְּׂמָאלִית

שֹׁבֶל כּוֹכְבֵי זָהָב

בְּעִיר דָּוִד הַכְּחֻלָּה.

 

 

 

 

סדק

 

הַיּוֹם הָיִיתִי בַּכֹּתֶל

פָּעַרְתִּי אַט אֲבָנָיו

בְּזַעֲזוּעַ, בְּהֵד, בִּקְרִיאָה שֶׁל צִפּוֹר

נָשַׁפְתִּי פְּנִימָה מִכְתָּב

 

מְחִלָּה, מְחִלּוֹת, תְּהִיָּה וְהֵדִים

מְבַשֵּׂר וּבְשׂוֹרָה וְחָצָב   

פָּרָשָׁה שֶׁל מַיִם, נִוּוּט אַגָּנִים

בְּשָׂמִים בְּשָׂרִים וְכוֹכָב

 

רַקְּפוֹת מַעֲרָב, חַצְבֵי הַמִּזְרָח

קֶמַח זְמַן בְּרֶמֶץ שֶׁל אֵשׁ

הַקֶּשֶׁת תָּמִיד תִּשָּׁאֵר תִּמָּתַח

מִמֶּנָּה אֶחְנֹךְ אֶת בְּשָׂרֵךְ

 

בַּשָּׁרָב בַּבָּשָׂר אֲפֵלָה וִיסוֹד

מְגוֹזֵי זִכְרוֹנִי הַשָּׁקוּף

עִם אֶצְבַּע מוֹרָה אֶל פְּנֵי אֶבֶן כְּבֵדָה

מְסֻתֶּתֶת הָעִיר, מְרַחֵף הָאֵינְסוֹף

 

 

 

 

הכוהנת

 

הַכֹּהֶנֶת מִתְפַּשֶּׁטֶת

בְּחֶדֶר אֲחוֹרִי

הַכֹּהֶנֶת מִתְפַּשֶּׁטֶת

לִתְפִלָּה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי

 

בַּמַּעֲבָר בֵּין שְׁנֵי בְּגָדִים

כֹּה עֵירֻמָּה בְּלִי אֱלֹהִים

הַכֹּהֶנֶת מִתְפַּשֶּׁטֶת

וְנוֹשֶׁמֶת כּוֹכָבִים