דבי עשב / בשדרות: רוח רפאים, ממולדבה, חסר הבית, גבוהה, קומה שניה

רוח רפאים חיוורת, עוצרת מחוץ לבית כנסת ממלמלת תפילה מתגשמת לטיפה

ממולדבה על קביים חיוך גדול נשפך לים השמש מסתנוורת 

חסר הבית מלטף יונה מלא חמלה 

גבוהה, יפה, הרוח היתה קרה בחלל המופשט. העירום. הכוכבים לחשו - המוות בדרך  ועצב גדול בחדר הגדול 

קומה שניה. איזולדה. עידית, עידית, אולי עירית? קראה לכלבה על שם בתה. הכאב שרף את לשונה. 

A pale ghost, stopping outside a synagogue mumbles a prayer fulfilled to a drop

From Moldova on crutches a big smile pours into the sea the sun is dazzling

The homeless caresses a dove full of compassion

Tall, beautiful, the wind was cold in the abstract space. The naked. The stars whispered - death on the way and great sadness in the great room

Second Floor. Isolde. Edith, Edith, maybe Irit? She named the dog after her daughter. The pain burned her tongue.