סרגיי יסנין
הָיָה וֶאֱלֹהִים בִּדְמוּת קַבְּצָן כּוֹרֵעַ
יָרַד לִדְרֹשׁ לָאַהֲבָה בְּלֵב אָדָם.
עַל גֶּדַע מִתְפּוֹרֵר זָקֵן יָשַׁב, מוֹרֵחַ
בַּחֲנִיכָיו כָּרִיךְ יָבֵשׁ יָשָׁן.
וְהַזָּקֵן רוֹאֶה - עוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ
עָנִי מָרוּד, נִשְׁעַן עַל מוֹט בַּרְזֶל,
וְהוּא חוֹשֵׁב: "מִסְכֵּן הַהֵלֶךְ,
מָט מֵרָעָב, יִשְׁמֹר הָאֵל".
קָרֵב הָאֱלֹהִים, סוֹחֵב כאב עַל שֶׁכֶם:
הַיִּתָּכֵן וְלֹא אָאִיר חֶשְׁכַת לִבָּם…
וְהַזָּקֵן דִּבֵּר אֵלָיו וְיָד הוֹשִׁיט עִם לֶחֶם:
"קַח, שִׂים בַּפֶּה… תַּרְגִּישׁ מְעַט מוּרָם".
1916
מרוסית נטלי גוטמן,
מתןך ספרה "תסביך האהבה, פרק 5, 2021
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה