שומר אמונה / הדפס משי / דוד מיכאלי / 1979
טיוטת הקדמה - חלק א: חמש הערות על הספר אמנות המלחמה מאת סאן-דזה / דוד מיכאלי / מדף הוצאה לאור, 2023
1
הספר הקטן "אמנות המלחמה" מאת
סאן-דזה נחשב לחיבור הקצר הטוב ביותר על ניהול המלחמה ומקור השראה לאנשי צבא רבים.
הספר מכיל שלשה-עשר פרקי נושא של פסקאות הוראתיות לניהול
מלחמה המלוות לרוב בפרשנויות. הספר זכה למספר רב של תרגומים מעורפלים יותר
ומעורפלים פחות, מפורשים יותר ומפורשים פחות, אך היהלום הקר של ניהול מלחמה מצליח
לזרוח מבעד לכולם. גם בימינו אלה הספר משפיע על החשיבה הצבאית באסיה בצבאות
סין, רוסיה, אירן.
2
סוגת השירה ההוראתית מוכרת לקורא העברי
מספרי משלי וקוהלת כפסוקים של לימוד והדרכה. סוגת השירה ההוראתית הסינית היא ארוכת
יומין ופסקאות הוראתיות נמצאות בתחומים רבים כמו של ניבוי, שירה, ציור, גננות,
טקסים וכמובן קרב ומערכה.
הספר אמנות המלחמה מיוחס לזמן שלפני
האיחוד הקיסרי של שושלת צ'ין בשנת 221 לפניה''ס. אנו יודעים כי בתקופה זו לא היה
נהוג לכתוב את שם הכותב. ההיסטוריון סה-מא-צ'יין מן המאה השנייה לספירה מציין
ב"רשומות ההיסטוריון" המפורסמות שלו כי סאן-דזה חי וכתב את הספר לקראת
תום המאה הששית לפני הספירה, בתקופה הקדומה שכונתה "האביב והסתיו"
ונמשכה משנת 770 לפניה''ס ועד 476 לפניה''ס עם איחודה של סין על ידי שושלת צ'ין.
3
המתרגם הבריטי ליונל ג'יילס, (בנו של
הדיפלומט והסינולוג הרברט ג'יילס) שיער כי הספר חובר על ידי מספר כותבים. המתרגם
האמריקאי גריפית' סובר כי הספר נכתב במאה הרביעית לפניה''ס ומשייך אותו בזאת
לתקופת המדינות הלוחמות שנמשכה משנת 475 לפניה''ס ועד לשנת 221 לפניה''ס.
בשנת 1972 נמצא בקבר במחוז שאנדונג כשליש
מן הטקסט בחריטה על כפיסי במבוק שתוארכו למאה השנייה לפניה''ס. הטקסט שנמצא תאם לאותו
חלק בטקסט המוכר כיום בספר.
4
בדרך כלל הטקסט מוצג עם פרשנויות של
כותבים נוספים. הפרשן החשוב הידוע מבין הכותבים הוא המצביא צאו-צאו ובשמו האחר
מנג-דה שהיה אחד ממושלי שושלת חאן במאה השנייה לספירה. ייתכן מאוד שהוא העורך
והכותב שהעניק לטקסט את צורתו המוכרת יחד עם הייחוס לדמות האב המעורפלת של סאן-דזה.
במאה האחת-עשרה, בתקופת שושלת סונג,
הספר שולב כטקסט ראשון מבין כמה טקסטים צבאיים באוגדן שנקרא "שבע כתבי מופת
צבאיים", אשר קציני צבא נדרשו ללמוד אותו. לא ידוע אם ג'ינגיז-חאן (1162-1227)
הכיר את הספר, אך ניהולו הצבאי מימש עקרונות רבים של אמנות המלחמה וניהול מאפייניה:
מהירות, הפתעה, שינוי, תקשורת, לוגיסטיקה, לכידת מבצרים, תקציבאות והתשה. במאה
השש-עשרה בתקופת מינג הספר כנראה היווה השראה לפסקאות ההדרכה הצבאיות של המצביא צ'י-ג'י
גואנג ומצביאים נוספים.
במאה השמונה-עשרה הספר נערך ועודכן על ידי מלומד בשם סונג הסינג-ין וזהו גם הספר המוכר לנו כיום. ראוי לציין כי תקופה זו נחשבה לתור זהב מינהלי ותרבותי. בתקופה זו, בהוראתו של הקיסר צ'יאנג-לונג (1736-1795) משושלת צ'ינג, שגם כתב וערך בעצמו, נאספו וגם נערכו כל העבודות החשובות של התרבות הסינית, כתבים שיוחסו לכותבים קדומים מסוגים שונים וגם מן הספרות העממית. הכתבים קובצו וקוטלגו לספרייה בת ארבעה סיווגים: כתבי מופת (ג'ינג), היסטוריות, חכמים (דזה) ואוספים. הספר "אמנות המלחמה" מסווג למחלקת ה"חכמים". הסימניה 子 כאשר היא צמודה לשמו של המחבר מקבלת משמעות של "חכם" או "מורה (מאסטר)" ויכולה להיות מבוטאת באופנים שונים כמו "דזה" על פי שיטת פין-יין המבוססת על ההגיה הנהוגה במנדרינית תקנית, או "צה" או "זי" או "טסו", על פי הניב, המקום, התקופה ומלומדיה.
5
המערב שמע לראשונה על סאן-דזה מפיו של מיסיונר ישועי, האב אמיו (Amiot) שפירסם את גרסתו בצרפתית ל''אמנות המלחמה'' עם שובו מפקין לפריז בשנת 1772 (תקופת צ'יאנג-לונג). ייתכן מאוד כי נפוליאון רב-אמן של מלחמה, נחשף לטקסט זה. בשנת 1905 הספר תורגם לראשונה לאנגלית ע''י קצין בריטי בשם אוורארד פרגוסון קלתרופ בעת ששהה ביפן. בשנת 1910 פרסם ליונל ג'יילס הבריטי תרגום מבואר שכלל את הטקסט הסיני. בשנת 1944 גרסה זו נערכה מחדש ויצאה לאור בארה''ב. בשנת 1963 פרסם הקצין האמריקאי סמואל ב. גריפית גרסה מחודשת. בשנת 1950 אפרים ברוידא תרגם לעברית את גרסתו של ג'יילס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה