תכונת הכמיהה לבחירה מחדש
גורל, זיכרון, איחוז, תקווה
הָאֵין אָנוּ חוֹתְרִים
לְהַגִּיעַ אֶל אוֹתָהּ צֹמֶת שֶׁל אֶפְשָׁרוּיוֹת שֶׁחָלַפְנוּ בָּהּ?
הָאֵין אָנוּ כְּמֵהִים
לַחֲזֹר בִּזְמַן כְּדֵי לְשַׂחֵק מֵחָדָשׁ וְלִבְחֹר מֵחָדָשׁ?
לְתַקֵּן?
אוֹ לְפָחוֹת לִבְחֹן אֶת בְּחִירָתֵנוּ הַהִיסְטוֹרִית?
כִּבְרִיּוֹת הַיְּכוֹלוֹת לְסַפֵּר סִפּוּר
וּלְהִתְבּוֹנֵן אֶל עֲבָרֵינוּ,
קִיּוּמוֹ שֶׁל הַמֶּרְחָב,
אוֹ הַנָּתִיב, שֶׁלֹּא בָּחַרְנוּ בּוֹ,
עֲדַיִן תָּקֵף,
לְפָחוֹת בְּזִכְרוֹנֵנוּ,
וְכָךְ גַּם אֶפְשָׁרוּת הַבְּחִירָה
הַמַּמְשִׁיכָה לְרַחֵף סְבִיבֵנוּ לְתָמִיד,
בְּשֹׁבֶל הָאָרֹךְ אוֹ בַּעֲנָנִים שֶׁל זִכְרוֹנֵנוּ,
הַאִם בָּחַרְנוּ נָכוֹן
אוֹ
הַאִם נָטִינוּ
אוֹ הֻטִּינוּ.
תְּחִלַּת הַפְּעֻלָּה הִיא גַּם
תְּחִלַּת תִּקְתּוּקוֹ שֶׁל
הַזִּכָּרוֹן.
הָיָה,
יָכוֹל הָיָה שֶׁלֹּא לִהְיוֹת,
הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת אַחֶרֶת.
הָרָצוֹן לְקַבֵּל הִזְדַּמְּנוּת לִבְחִירָה חוֹזֶרֶת
הִנּוֹ חֵלֶק מִתְּכוּנַת זִכְרוֹנֵנוּ,
מֵאֱנוֹשִׁיּוּתֵנוּ.
לַבְּחִירָה שֶׁנָּטַלְנוּ בְּשִׁיטוּט הַקִּיּוּמִי שֶׁלָּנוּ,
הַכּוֹלֵל הִקָּלְעוּת לְמַצָּבִים פּוֹגְעִים
שֶׁאֵינָם מֻזְמָנִים
וְאֵינָם נִשְׁלָטִים,
יֵשׁ מַשְׁמָעוּת אִישִׁית שֶׁל גּוֹרָל,
הִתְמוֹדְדוּת וּנְטִילַת אַחְרָיוּת.
וּמִכָּאן שְׁמוֹנַת הַמַּשְׁמָעוּיוֹת הָרִגְשִׁיּוֹת:
זַעַם, נְקָמָה, יֵאוּשׁ, אַשְׁמָה,
בּוּשָׁה, חֲרָטָה, צַעַר, גֹּעַל,
הַנּוֹבְעוֹת מִסּוֹפִיּוּת הַבְּחִירָה שֶׁבָּחַרְנוּ,
אוֹ שֶׁנִּכְפְּתָה עָלֵינוּ,
בִּנְקֻדָּה כָּלְשֶׁהִי בַּזְּמַן,
רֶגַע שֶׁאֵינוֹ קַיָּם יוֹתֵר וּלְעוֹלָם לֹא יַחֲזֹר.
"אִם, רַק, אָז",
אֵלּוּ הַבִּטּוּיִים הַמַּצָּבִיִּים וְהַסִּבָּתִיִּים
הַמְּלַוִּים
אוֹתִי
יַחַד עִם נְתִיבָה הַנִּמְשָׁךְ שֶׁל הַבְּחִירָה
וּמְעַבְּדִים אֶת הַמֶּרְחָב הָעִלָּאִי
שֶׁל רָצוֹן, כַּוָּנָה, מַחֲשָׁבָה וְהִרְהוּר.
מִכָּאן נִגְזָרוֹת הָאֶפְשָׁרוּיוֹת הַהִסְתַּבְּרוּתִיּוֹת
שֶׁל הַתִּקְוָה, הַתִּקּוּן, הַפִּצּוּי, הַהַשְׁלָמָה,
הַמִּתְנַתְּקוֹת מִן הָאִחוּז הַמַּכְאִיב שֶׁל "אִם, רַק,
אָז",
וּבָזֹאת הֵן אוֹחֲזוֹת בְּמֵמַד שֶׁל פְּתִיחָה.
דוד מיכאלי, מתוך הספר צעדים ומרחבים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה