הקשת הכפולה של הסמוראית כחולת העין
סדרת אנימה מאת מייקל גרין ואמבר נויזומי, במאית: ג'יין וו
8 פרקים בנטפליקס
הסמוראית כחולת העין הוא סיפור נהדר על אמנות על רקע מרהיב של יפן של תקופת אדו במאה ה 17
אם אנו מכירים את תופעת הקשת הכפולה בענן, כאן חרב היוצרים, מייקל גרין ואמבר נויזומי, מתווה קשת כפולה של מאבק איתנים בין בת לאביה. הקשת הראשית היא הגיבורה מיזו. מיזו היא בת תערובת של אם יפנית שנרצחה ושל אב סוחר נשק ואופיום בריטי. ביפן היא נחשבת למפלצת ומסתירה את עיניה הכחולות. רדיפתה וסבלה הופכים אותה לנוקמת הפוסעת מתרגול נחוש ועד לעיוורון של זעם, אונריו. היעד שלה הם ארבעה גברים לבנים שכל אחד מהם יכול היה להיות אביה הביולוגי מאונס. במסע הגיבור שלה היא פוגשת מורה, חבר, תלמיד. היא יורדת לתהום ויוצרת את דרכה החוצה. הד הקשת המלווה הוא גיבורת המשנה אקמי, נסיכה יפנית הנאבקת באביה ובתכתיבים של תרבותה. הקשת מוכפלת שוב ביחסי הגיבורה עם הגברים של חייה: קשת מוסתרת של משיכה שנאה מול האב הנוטש וגם מול הילד המתעלל שגדל ליריב מאהב. לכל אחת מהגיבורות יש חונך משלה עם לקחים יקרי ערך לנו לצופים: למיזו זהו מחשל החרבות. לאקמי זהו הסמוראי שגידל אותה. לשתי הגיבורות יש מפגש עם מורה לחיים, מאדאם קאג'י, עם לקחים יקרי ערך, וגם לנו, לצופים. העלילה מקסימה, הקרבות נהדרים, הטכניקה מעולה. אבל, הגיבורה הראשית המופשטת היא האמנות. לאן דוחף אותך השד? איזה צורה הוא לובש? מהי גדולה? מהי חברות? מהי זהות? מהי נוכחות? עד כמה אתה צריך להכיר את עצמך ולקבל את עצמך כדי שאמנותך תהיה שלמה? מהי האמנות ומהו השד? אם לא תקבל את אמנותך על כל צדדיה כולל המבישים, השד שהפעיל אותך ישב על שני הכיסאות אומר חרש החרבות המזכיר במעט את מתיך הכפתורים מפר-גינט. נפחות - וחישול החרב, אטריות - והקערית המושלמת, מין - עד חלומה של אשת הדייג - ציור של הוקוסאי המצוטט באחת הסצנות, ומוות - החל מחתימת הצייר בדם על השלג ועד למקום שבו הרצון חותך את הגזע, או מתנקשים, או גורם לאב מתנכר לזהות את דמו. אלו הם כולם פניה של אמנות. סוטרת הלב הלוא היא כתובה על גופינו העירום, בין האין ליש, לקום כל בוקר ולהדליק את האש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה