פנקייק ואור / דוד מיכאלי

לד. הזהובה שלום. הבחינה בעוד יומיים. מתמטיקה. ערכים, יחסים. הרי אלו הקווים הנעלמים של העולם. טלי אותם וגופו של העולם על ריבוא תופעותיו ייעלם. למשל פיל. למשל סרט. למשל טלפון סלולארי. למשל פנקייק. יש את הפנקייקים של ארצות הברית של אמריקה. שם הולכים לבית הפנקייק להתפלל, לקיים טקס. חבורות, אוהבים צעירים, אוגרי שומן מתוק. במערב התיכון נפגוש לפנות בוקר נהגי משאיות אדירים עם זרועות מקועקעות, גומעים קפה של פרקולאטור עם מגדלי פנקייקס, סירופ מייפל, קצפת. ישנם הפנקייקים של בית הפנקייק שעל כביש החוף ליד בית ינאי. כאן אצלנו מגישות אותם נערות ונשים מאוקראינה ובלארוס, שערן זהוב, סינרים לבנים למותניהן. עיניהן מתבוננות פנימה אל ילדן או אמן הזקנה. את הפנקייק הן מקבלות מגברים ערביים צעירים וזריזים שיוצקים במהירות את הבליל בגוון של קרם אל תוך תבניות כסופות עגולות על פני משטח לוהט שחור ומשומן הנמתח לאורך כל הקיר. מכל תבנית יוצא פנקייק. תפוח כמעט כמו פרוסת לחם. זהוב עם למינציה מט. ספוגיים, מניחים אותם אחד על השני בזוג ואת הסירופ החום של המייפל, בעברית עץ האֶדֶר, שהעלה שלו מופיע על דגלה של קנדה, קנדה אשמה! קנדה אשמה! יוצקים בין שני העיגולים ומעליהם, גולש על שטח הפנים הזהוב זולג ונקווה מטה אל צלחת לבנה. בסירופ של היום יש רק שני אחוזים של משהו אמיתי והיתר הוא נופת של סוכר וחומרי טעם. אבל הצבע הוא חום כהה שקוף כמו לכה של נגרים וגם נוזל דומה מאוד.
קרמל ניתך מציף את הגוף בהלם של אינסולין כאשר הרפסודות הספוגיות פורקות מטען מתוק אל הרקמות הרכות של הלשון, החך, פנים הלחיים וענבל הלוע בואכה אל באר הגרון והלאה. הכל מוצף מתוק חד סוכרי נספג ומתפוצץ בגשם זיקוקים מתוקים בתאי המוח והטעם בוזמנית ומשאיר אחריו השתוקקות למנה הבאה, למילוי, כאשר נמוג הזיקוק המתוק ומעל ריקנות האור הוורוד מתוק מתאבך עשן קל מתוק וריק על אופק מר עם גוון של אבקת אפייה. תאי הטעם מתמוטטים כמו קירות חוור מתרוקן, צורחים למלט המתוק שיחזק אותם. אני מחייך כשותף לדבר עבירה אל בת זוגי והיא מחייכת אלי. אצבעותינו דביקות. פינו עסוק. אנשים סביב השולחנות הכהים עסוקים גם הם. רעש המכוניות בחוץ מנותק והחדשות הן מוזיקת רקע של מעליות. אנחנו עשירים. צליל הקופה הרושמת מתוק מופיע באוויר מפעם לפעם כעלי כסף קטנים. עיניך זוהרות מעל הכאב. את מעשית. ריח שמפו מתוק משיערך, שפתיך אדומות. הנרקוד הלילה? הנאהב? ריח תחנת הדלק עוטף אותנו בחוץ.
ישנו הפנקייק של ויקי שהייתה לוחמת מחתרת באצ''ל. טרוריסטית מנדטורית. היא נעצרה ליד פס הייצור של הביסקוויטים ששפתם משוננת בבית החרושת פרומין בירושלים ונכלאה על ידי הבריטים בכלא בבית לחם עם חבורה שלמה של נשים. צעירה, סוערת, חדת לשון, צלקת באפה מרסיס של רימון יד. אצלה הפנקייק הוא דק מן הדק. תחרה של בצק ביצים עשיר, כמעט שקוף עם בועות פנימיות. פרוש על הצלחת מניחים עליו כפית ריבת תות תוצרת בית מגבעתיים עם ניחוח של מרתפי אחסון ממרכז אירופה והבלקן. אז מגלגלים אותו כמו בֶליני מהמטבח הרוסי. הנקודות של התות צפות בתווך המתוק ארוזות מאוכסנות בעורו של הפנקייק מתפצחות על הלשון. הילדים שוב קטנים כאשר הם חוטפים וחוטפים את הדפים המתוקים מהצלחת.
ישנו פנקייק של זן שיש לרקוד אותו. כאשר ההשתוקקות בשלה, הולכים למטבח. שם יש חלון מזרחי ועלים גדולים של ציפור גן עדן מופיעים בו. האור מטיל על הקיר צללים נעים של עלים ובלב אוחז כאב מתוק. אני שם בדרך כלל את הסינור השחור של קפה סיגאפרדו שגליה העליזה שמבט עצוב חולף לפעמים בעיניה נתנה לי כאשר עבדה כמלצרית. בחדר הסמוך מרעימים תופים בקצב מורכב. רטט חולף בשלד הבניין. אני רוקד.
כדי להכין פנקייק יש לחשוב על חביתה. חביתה מועשרת. אבל, כדאי לחשוב גם על שירה, גוונים, תשוקה, שביעות רצון, פינוק, אור שמש. מוזיקה של פראנק זאפה יכולה להיות מעולה. ''איש המאפין'' הוא מעט כבד ומתאים לסיום אכילת הפנקייק, אבל ''נערת הכפר'' הוא מעולה. הקשיבי לנערה. היא יוצאת ממ…מדעתה. קחי קערה גדולה. אני משתמש בקורנינג או פיירקס, אבל הכל הולך. קחי שתי ביצים. שברי אותן. צקי אותן לקערה, השליכי את הקליפות. הוסיפי סוכר. כשלוש כפות. אולי יותר. הוסיפי מעט מלח. חצי כפית שטוחה. חפשי בקבוקון וניל, הוסיפי כעשר טיפות או שליש כפית. אני משתמש ביוגורט, או שמנת עשירה, או שמנת קרם פרש. אפשר גם ממ...שמנת מתוקה. שמנת מתוקה בהחלט מעניקה לזה משהו. ערבבי הכל. הוסיפי מעט שמן זית משובח. אם אין ברירה, הוסיפי שמן רגיל. לא יותר מכפית או שתיים. שתיים. הוסיפי קמח בהדרגה וערבבי, אם זה קשה מדי הוסיפי נוזלים. לבחירתך חלב או מים. לערבב ולערבב עם הוספת הקמח. אני משתמש בדרך כלל בחצי קילו קמח. כאשר התערובת הופכת לחלקה עם בועות קטנות בפנים, כאשר מהכף התערובת נוזלת בצורה אחידה וחלקה, מעט יותר סמיכה מריוויון נראה שזה מוכן. שם אני מתחיל לבחוש עם המצקת מעלה ויוצק מעלה ויוצק. תמיד אני חושב על ערבוב צבעים משום שמורי לציור באקדמיה לאמנות, שאיני זוכר את שמו אבל היה לו אף גדול, שיער כסף מדובלל מעל לקרחת ומאחורי משקפיו העבים מבט תם היה אומר תדיר: הצבע צריך להיות כמו שמנת רכה מאוד! אז, כפי שהיה אומר ידידי ארנסט ה., עולות בועות זכות ונאמנות בקרם. אז אני נוגע באצבעי הקטנה בפני השטח של הבליל וטועם בזהירות.
מחבת על האש! לכל אחד המחבת שלו. נירוסטה, טפלון, בחרי מחבת גדול שטוח ונוח. האם את מעדיפה חמאה או מרגרינה? החמאה נשרפת ויש להוסיף לה מידה קטנטנה של שמן כדי שלא תישרף. כמויות קטנטנות. סדרי לפנייך את הכל בנוחות כמו מערכת תופים של להקת רוקנ'רול. הכירה, המחבת, הקערה עם הבליל עם המצקת (הידעת שמצקת בעברית נקראת גם תרווד?) קערה של פיירקס להניח בה את הפנקייקס, כף להפוך את הפנקייק. כף עץ לטפלון, כף נירוסטה שטוחה למחבת נירוסטה. השאירי לידך את שקית הקמח אם צריך לעבות את התערובת. השאירי לידך כוס מים אם צריך לדלל אותה או אם תהיי צמאה וקרוב לודאי שתהיי. את יכולה גם להניח כוס בירה אם אלו פנקייקס של ערב או לילה ואפילו להוסיף לתערובת בסקרנות.
המחבת חמה. חמה מאוד. הוסיפי את המרגרינה או החמאה. כמות קטנטנה לפנקייק הראשון. לאחר מכן אין צורך יותר. המחבת משומן, מצקת ראשונה. ניסיון! כשיופיעו בועות על פני השטח הבהירים הפכי את הפנקייק. התבונני בצבע. שחום? אש חזקה מדי. זהוב? מושלם. הפכי שוב. התבונני במרקם החדש של הצד השני. הוא שונה. אצלי הוא יוצא דומה מעט לפני עלה עם עורקי הצריבה של השימון. הפכי שוב. הוציאי אל הקערה. אחת שתיים שלוש ניסיון.
עכשיו, אם את חובבת פנקייק עבים, על התערובת להיות סמיכה יותר ואל תניעי את המחבת לאחר היציקה. אם את חובבת דקים, תערובת דלילה יותר ולאחר היציקה הניעי את המחבת בתנועה סיבובית, פרק היד משוחרר אבל בפיקוח, והפנקייק הרך ייפרש סביב. הלאה! הבא בתור. הגיטרות הולמות, את נעה, הפנקייק יוצא מדעתו בעדינות מולך.
חפשי את צבעה של השמש הזורחת בפנקייק. גוון נכון יגרום לך אושר וגאווה. ההוראות המסורתיות לייצור להב החרב היפנית המפורסמת אינן כוללות מספרים. יש להתיך את המתכת לצבע השמש בחצות היום. רק אז אפשר ליצוק אותה לתבנית. מכאן בא הביטוי של רבי האמנים של המזרח הרחוק: הברזל ניתך, אפשר לעצבו לכל כיוון. את הפלדה יש ללבן עד אשר תגיע לזוהרה של השמש הזורחת. רק אז אפשר לחסמה. זכרי כי בעיוורון האושר צפון שינוי. השגיחי על האש. אלברט איינשטיין ביטא היבט אחר של אותו דבר: במרכז הקושי נמצאת ההזדמנות. בפנקייק הרביעי נסי כמה צעדי ריקוד. דברי אליהם. הרי הם משיבים לך. איזה סירופ מייפל נבחר? אורגני? תעשייתי רגיל? נוסיף חמאה? ריבה של תות? שוקולד? קצפת? שמנת חמוצה? מה שתרצי. את מנצחת על התזמורת. הם אוכלים מכף ידך את אור השמש.