צילומים: מושה ארדר, טוקיו 2008
הדרקון הראשון בזמן המודרני נצפה במגה טוקיו במאה הראשונה של האלף השלישי. במילים האלה בערך נפתח ספר ההדרכה של משחק תפקידים שבו היו השחקנים והלוחמים הראשיים תאגידים של דת, כסף, מידע, טכנולוגיה מערב ומזרח. פגשתי את הספר אצל ירדן מיכאלי בגבעתיים לפני שתים-עשרה שנים. קומפוזיציות עשירות של גוף אנושי, טכנולוגיה קרבית ופריטים מנטליים וסטטיסטיקה חיה של נקודות למשאבים, נשק וחיים על גבי קלפים מאויירים שמקורם בסיאטל, נקודת מפגש בין תרבות אינדיאנית ואמריקאית. כל נקודת מפגש פעורה כזאת מאפשרת לידה של מושגים. בדרכי היער שסביב סיאטל נוסעים במהירות מחפשי פטריות ומחכים להבזק האנרגטי של הפטרייה הנחבאת שיאמר להם אני כאן. פתח ליקום מקביל. מגה טוקיו מופיעה לראשונה בחזונות המנגה המצוירים שבהם מוצעים פריטי זן מנטליים כחלק מארסנל שחלקו גשמי וחלקו רוחני וייצוגים של תום צלוב ואינטרסים. המסה האורבנית מתעבה כמו ענן לקראת סערה. התרבות דוהרת בפראותה הרגילה קדימה כסיירת פרשים אלימה, בתולית, מינית וסקרנית על רקע של הבזקים קלים וברקים מתהווים הנוצרים ממנה עצמה בענן האורבני הצובר את מטענו האנרגטי. המילה אנרגיה במובנה המודרני הופיעה לראשונה בשיח הציבורי רק בסוף המאה התשע-עשרה והפכה בזמננו למושג הוליסטי מוביל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה