על הדוכיפת

doves.d.m.tlv.1996

על הדוכיפת

מתוך סיפורים על גבריות וזיכרון

''מנטיק אל טייר'' הוא סיפור ''כנסת בעלי הכנף'' של המיסטיקן הפרסי פריד אל דין אבו טליב מוחמד בן איברהים עטאר, וזה קיצור סיפורו:

הריבון הנעלם של בעלי הכנף, הוא הסימורג, השיל בארץ התיכונה נוצה נפלאה מכל תיאור. בעלי הכנף שמאסו באבדן הדרך והסנוורים השוררים ביניהן מקדמת דנא, מחליטים להתחקות על עקבותיו בהנהגתה של ציפור הדוכיפת. בעלי הכנף יודעים כי פשר שמו של ריבונן הוא ''שלושה מניינים של בעלי כנף''. כן יודעים בעלי הכנף כי מישכנו של הריבון ניצב על ''אלכאף'', הלוא הוא ההר המקיף את הארץ כולה וכך יצאו להרפתקה שאין קץ לה: המחפשים חוצים את שבעת ההרים ואת שבעת הימים. שמו של הים הלפני אחרון הוא ''אבדן עשתונות''. שמו של הים האחרון הוא ''אִיוּן''. רבים עורקים בייאושם, אחרים נספים. שלושים, שנצרפו מדרך המַתלאה, דורכים על במתי ההר של הסימורג. אז כאשר הם נושאים מעלה את עיניהם הכלות הם תופסים כי הם הם הריבון הנעלם והוא כל אחד מהם וכולם יחדיו.

הסִימוֹרְג היא ציפור אגדית במיתוסים האיראניים ומקור השראה סוּפי. על פי ויקיפדיה, השם כולל כנראה משמעות נוספת: סי מורג; שלושים בפרסית. המעשה הסוּפי של 'כנסת בעלי הכנף' מוזכר בהערה החותמת של הסיפור 'ההתקרבות אל אלמותאסים' של בורחס שתורגם לעברית בידי יורם ברונובסקי (הוצ' הקיבוץ המאוחד). בשיחה על כוס קפה במטבח בגבעתיים, סיפר לי צבי גילת שקיבל מאלמוני שהיה חניך בקבוצת סוד של גורדג'ייף עותק קרוע וחסר כריכה של התרגום האנגלי הישן (Conference Of The Birds, Routledge & Kegan Paul, London, 1954 מצרפתית (C.F.Nott עם איורים בסגנון פרסי של קייט אדמסון. תרגום מחודש הופיע בשנת 1984 בסדרה הקלסית של פינגווין. יש כנראה קשר גם לאגדה הערבית על הדוכיפת בעיבודו של ביאליק ולבריכה שבסוף המעשה, שבה הציפורים רואות/בוראות את צלמן. על אותם קווים של בריכת העולם, הרוטטים תדיר בין משיכת הכבידה והמעוף הצנטריפוגלי, צצות להן לפתע שלושים הציפורים מבית הכלוב שבתל רומיידה בחברון, בעדותה של רג'אא אבו עיישה, בת שבע-עשרה, במאי 2005 באתר ''בצלם''. הודות לח. פוגלמן מצאתי אותן מופיעות גם אצל סלמן רושדי בתארו את אביו מוכה השבץ של ד''ר אדאם בספרו ''ילדי חצות'' (1981). באופן טבעי עולה הקשר לביטוי ''ציפור הנפש''. הפניקס המערבי שמקורו בחול המצרי (אורשינא עפ''י רש''י), הפאנג הואנג הסיני המתגלה רק בזמנים של שלום ושגשוג, הזיז במיתולוגיה היהודית שהושווה לסימורג, והרוק(ה) הפרסי היכול לשאת שמונה פילים הם כנראה השלכות של אותה רוח. המעשה הועלה לבמה על ידי המיסטיקן פיטר ברוק. קיימת גם גרסת ג'אז נחשבת משנות השבעים של הקוורטט של דייב הולנד. בית מפורסם מן היצירה הוא:

בואו, אתם הפּרוּדים, האבודים, אל ליבּת משיכתכם (או: משיחתכם)
והֶיוּ למראה הנצחית בה חזיתם
קרינה שנדדה לפלא אל מרחבי האופל
חוזרת ושבה אל דממת שמשכֶם.