שדה חרוש. יצחק פטיש, 2007
הקיבוץ כעידן חדש
הקיבוץ הוא המסד הרעיוני והרוחני של ישראל, וההתגשמות המוצלחת ביותר בעולם של החזונות האוטופיים שהחלו להופיע במערב מן המאה השש-עשרה ועד לשיאם במאה התשע-עשרה במטרה לתת מענה לעיר התעשייתית ולהציג אלטרנטיבה ודגם של חברת מופת המפתחת בקיומה את סביבתה. הרומן האוטופיסטי של הרצל "אלטנוילנד" הוא אגדת עתידה של הציונות. הרעיון הצעיר והחדש של הקיבוץ נשען על בית הכנסת הדמוקראטי הראשון במצדה שעוצב כמו חדר תרבות בקיבוץ והזמין לראשונה את המשתתפים להיות בפנים כשווים, על הקבוצה הבסיסית של המניין ועל הלימוד בחברותא כקהילה, היה גרסה הומאנית של הקומוניזם, הקדים את קומונות ילדי הפרחים ושרד הרבה אחריהם. הקיבוץ היה מיזם אקולוגי, חברתי, חקלאי ובר-קיימא שהדגים והוכיח כמה רחוק נחישות סקרנות דבקות ותשוקה יכולים להגיע. הקיבוץ מימש בוזמנית קומונה, מנזר זן ומעוז תרבות, יחד עם הומור יהודי וקיים חברה סולידארית ללא מנצלים ומנוצלים. הקיבוץ מימש אהבה חופשית ורעיונות מגדר חלוציים. ריקודי ההורה של העולים על הקרקע היו טראנס מידבק שאינו נופל מן המחולות הסוּפיים והטרייבל דאנס של ימינו. החזון הציוני הרומנטי של הרצל שחבר לדת העבודה ברוח הזן של א.ד. גורדון אומץ בידי הגרסה הראשונה נטולת הסמים של ילדי הפרחים בעולם, חלוצים שנתנו את חייהם לחזון של תודעת-על משותפת ורמת חיים שהקדימה את זמנה. הניסיון החברתי של הקיבוץ משך אליו סקרנים ומתנדבים מכל העולם. נכון שהדורות השלישי והרביעי הלכו לאיבוד בהזיית ההפרטה וההשמנה, ואיתם גם אנחנו אבל הילדים של עבדי ההייטק והפקקים יחד עם חולמי הניו אייג' יכולים לחדש את הרוח הקיבוצית ולהחיות את הנפש הישראלית. החזירו את הקיבוצים!
הקיבוץ הוא המסד הרעיוני והרוחני של ישראל, וההתגשמות המוצלחת ביותר בעולם של החזונות האוטופיים שהחלו להופיע במערב מן המאה השש-עשרה ועד לשיאם במאה התשע-עשרה במטרה לתת מענה לעיר התעשייתית ולהציג אלטרנטיבה ודגם של חברת מופת המפתחת בקיומה את סביבתה. הרומן האוטופיסטי של הרצל "אלטנוילנד" הוא אגדת עתידה של הציונות. הרעיון הצעיר והחדש של הקיבוץ נשען על בית הכנסת הדמוקראטי הראשון במצדה שעוצב כמו חדר תרבות בקיבוץ והזמין לראשונה את המשתתפים להיות בפנים כשווים, על הקבוצה הבסיסית של המניין ועל הלימוד בחברותא כקהילה, היה גרסה הומאנית של הקומוניזם, הקדים את קומונות ילדי הפרחים ושרד הרבה אחריהם. הקיבוץ היה מיזם אקולוגי, חברתי, חקלאי ובר-קיימא שהדגים והוכיח כמה רחוק נחישות סקרנות דבקות ותשוקה יכולים להגיע. הקיבוץ מימש בוזמנית קומונה, מנזר זן ומעוז תרבות, יחד עם הומור יהודי וקיים חברה סולידארית ללא מנצלים ומנוצלים. הקיבוץ מימש אהבה חופשית ורעיונות מגדר חלוציים. ריקודי ההורה של העולים על הקרקע היו טראנס מידבק שאינו נופל מן המחולות הסוּפיים והטרייבל דאנס של ימינו. החזון הציוני הרומנטי של הרצל שחבר לדת העבודה ברוח הזן של א.ד. גורדון אומץ בידי הגרסה הראשונה נטולת הסמים של ילדי הפרחים בעולם, חלוצים שנתנו את חייהם לחזון של תודעת-על משותפת ורמת חיים שהקדימה את זמנה. הניסיון החברתי של הקיבוץ משך אליו סקרנים ומתנדבים מכל העולם. נכון שהדורות השלישי והרביעי הלכו לאיבוד בהזיית ההפרטה וההשמנה, ואיתם גם אנחנו אבל הילדים של עבדי ההייטק והפקקים יחד עם חולמי הניו אייג' יכולים לחדש את הרוח הקיבוצית ולהחיות את הנפש הישראלית. החזירו את הקיבוצים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה