The Rape. 1999
מה שברטולד ברכט היה לאירופה ואמריקה בתחילת המאה העשרים עשה הראפ המחוספס, שהפך (כה מהר, הו, תמימות קדושה... מי שהאמין במהפכה מתמדת ותומרן על ידי הטרויקות התורניות) לתאגידי ההיפ-הופ הגס עם שרשראות הזהב, לסופה של המאה העשרים ולתחילתה של המאה העשרים ואחת בעולם. טקסט מחאה כמו השיר "ההודעה" שואף, כפי שכתב במאמרו מרדכי אבי-שאול על שירת ברכט, להציג את השאלה "מדוע?", לחשוף את טבע המהומה ואת שורש העיוות החברתי, להתוודע לכוח היכול לשנות את העולם.
ההודעה
(א. פלטשר, ס. רובינסון, ס. צ'ייס, מ. גלובר –שוגרהיל הקלטות 82)
זכוכיות שבורות בכל מקום
אנשים משתינים במדרגות, אתה יודע שפשוט
לא אכפת להם
לא יכול לסבול את הריח, לא יכול לסבול את הרעש
אין לי כסף בשביל להסתלק, נראה שאין לי ברירה
חולדות בחדר מקדימה, מקקים מאחור
מכורים מסוממים בסמטה עם אלה של בייסבול
ניסיתי לצאת מכאן, אבל לא יכולתי להגיע רחוק
כי האיש עם הגרר שוב החרים לי את המכונית
מקהלה:
אל תלחץ עלי, כי אני קרוב לקצה
אני מנסה לא לאבד את הראש שלי
זה לפעמים כמו ג'ונגל, וזה גורם לי לתהות
איך אשמר שלא להיקבר
עומד רכון קדימה, תלוי מהחלון
מסתכל איך כל המכוניות חולפות, שואגות כמו הרוחות
הנושבות
גברת משוגעת, גרה בתיק
אוכלת מערמות אשפה, רגילה להיות בחברת הומויים
מחפשת ובודקת מטרה, עוזבת את החיים והולכת
לחפש נסיך לראות את סוף התחושה
למטה בפיפ-שואו, מסתכלת בכל הסוטים
כדי שתוכל לספר סיפורים לבנות שבבית
היא הלכה אל העיר ויצאה כזאת כזאת כזאת דפוקה בתחת
היא חייבת למצוא סרסור, היא לא יכולה לעשות את זה
בעצמה
מקהלה:
לפעמים זה כמו ג'ונגל, וזה גורם לי לתהות
איך אשמר שלא להיקבר
האחים שלי מריצים על הטי.וי. של אמא שלי
אומרים שהיא מסתכלת יותר מדי, זה פשוט לא בריא
כל ילדי ביום, דאלאס בלילה
לא מסוגל אפילו לראות את המשחק או את הקרב של שוגר-ריי
גובים מצלצלים לי בטלפון
מפחידים את אשתי כשאני לא בבית
קיבלתי חינוך של קבצן, אינפלציה של שתי ספרות
לא יכול לעלות על רכבת לג'וב, יש שביתה
בתחנה
אני על קינג קונג עומד על הגב
לא יכול לעצור להסתובב, שברתי את החוליה של עצם הזנב
כאב ראש, מוגבר, קרום מסורטן
לפעמים אני מרגיש שאני משתגע, נשבע
שאחטוף מטוס
מקהלה:
הבן שלי אומר אבא לא רוצה ללכת לבית ספר
כי המורים מטומטמים, חושבים שאני
טיפש
כל התלמידים מעשנים גראס, נראה לי שזה יהיה
זול יותר
אם רק היה לי ג'וב, למדתי להיות מגן במשחק הרחוב
רוקד לפי קצב, גורר את רגלי
לובש חולצה ועניבה ורץ עם השרצים
כי זה הכל עניין של כסף, אין שם שום דבר
מצחיק
אתה חייב שיהיה לך בארץ הזאת גביע של חלב
ודבש
הם דוחפים את הילדה לפני הרכבת
לוקחים אותה לרופא, ותוקעים אותה שוב
יידקר האיש הזה, ישר בלב שלו
תנו לו השתלה לפני שיתחיל הסיפור מחדש
אני לא יכול ללכת דרך הפארק, כי זה מטורף
לאחר החשיכה
שומר את ידי על האקדח, כי הם יתפסו אותי
בריצה
מרגיש כמו עבריין, שובר את הדיבור האחרון שלי
שומע אותם אומרים שאתה רוצה יותר, לחיות
על נדנדה
מקהלה:
ילד נולד, בלי תודעה
עיוור לדרכי המין האנושי
אלוהים מחייך אליך אבל הוא גם זועף
כי רק אלוהים יודע דרך מה תעבור
אתה גדל בגטו, חיים מדרגה שניה
ועיניך ישירו שיר של שנאה עמוקה
המקומות שתשחק ותהיה
נראים כמו סמטה אחת ארוכה
אתה תעריץ את כל חלפני ההימורים
בריונים, סרסורים, סוחרי סמים ועושי הכספים הגדולים
נוהגים במכוניות גדולות, זורקים שטרות של עשרים ועשיריות
ואתה רוצה לגדול להיות בדיוק כמותם
מבריחים, בריונים, פורצים, מהמרים
כייסים, רוכלים ואפילו קבצנים
אתה אומר אני קוּל, לא פרייר
אבל אז אתה עף מבית ספר
עכשיו אתה מובטל, אפס מאופס
מסתובב כאילו אתה שודד בנק ידוע
הפכת לפורץ ותוקף תראה מה עשית
נשלחת לשמונה שנים בצו
עכשיו הגבר נגמר ונהיית זונת בית סוהר
מעביר את השנתיים הבאות כמו הומו מוסתר
משתמשים ומתעללים בך כמשרת גיהינום
עד שיום אחד נמצאת תלוי בתא
פשוט לראות שחייך אבדו
היית קר וגופך התנדנד כה וכה
אבל עכשיו עיניך שרות שיר עצוב עצוב
על איך חיית כל כך מהר ואתה מת כל כך צעיר.
אנשים משתינים במדרגות, אתה יודע שפשוט
לא אכפת להם
לא יכול לסבול את הריח, לא יכול לסבול את הרעש
אין לי כסף בשביל להסתלק, נראה שאין לי ברירה
חולדות בחדר מקדימה, מקקים מאחור
מכורים מסוממים בסמטה עם אלה של בייסבול
ניסיתי לצאת מכאן, אבל לא יכולתי להגיע רחוק
כי האיש עם הגרר שוב החרים לי את המכונית
מקהלה:
אל תלחץ עלי, כי אני קרוב לקצה
אני מנסה לא לאבד את הראש שלי
זה לפעמים כמו ג'ונגל, וזה גורם לי לתהות
איך אשמר שלא להיקבר
עומד רכון קדימה, תלוי מהחלון
מסתכל איך כל המכוניות חולפות, שואגות כמו הרוחות
הנושבות
גברת משוגעת, גרה בתיק
אוכלת מערמות אשפה, רגילה להיות בחברת הומויים
מחפשת ובודקת מטרה, עוזבת את החיים והולכת
לחפש נסיך לראות את סוף התחושה
למטה בפיפ-שואו, מסתכלת בכל הסוטים
כדי שתוכל לספר סיפורים לבנות שבבית
היא הלכה אל העיר ויצאה כזאת כזאת כזאת דפוקה בתחת
היא חייבת למצוא סרסור, היא לא יכולה לעשות את זה
בעצמה
מקהלה:
לפעמים זה כמו ג'ונגל, וזה גורם לי לתהות
איך אשמר שלא להיקבר
האחים שלי מריצים על הטי.וי. של אמא שלי
אומרים שהיא מסתכלת יותר מדי, זה פשוט לא בריא
כל ילדי ביום, דאלאס בלילה
לא מסוגל אפילו לראות את המשחק או את הקרב של שוגר-ריי
גובים מצלצלים לי בטלפון
מפחידים את אשתי כשאני לא בבית
קיבלתי חינוך של קבצן, אינפלציה של שתי ספרות
לא יכול לעלות על רכבת לג'וב, יש שביתה
בתחנה
אני על קינג קונג עומד על הגב
לא יכול לעצור להסתובב, שברתי את החוליה של עצם הזנב
כאב ראש, מוגבר, קרום מסורטן
לפעמים אני מרגיש שאני משתגע, נשבע
שאחטוף מטוס
מקהלה:
הבן שלי אומר אבא לא רוצה ללכת לבית ספר
כי המורים מטומטמים, חושבים שאני
טיפש
כל התלמידים מעשנים גראס, נראה לי שזה יהיה
זול יותר
אם רק היה לי ג'וב, למדתי להיות מגן במשחק הרחוב
רוקד לפי קצב, גורר את רגלי
לובש חולצה ועניבה ורץ עם השרצים
כי זה הכל עניין של כסף, אין שם שום דבר
מצחיק
אתה חייב שיהיה לך בארץ הזאת גביע של חלב
ודבש
הם דוחפים את הילדה לפני הרכבת
לוקחים אותה לרופא, ותוקעים אותה שוב
יידקר האיש הזה, ישר בלב שלו
תנו לו השתלה לפני שיתחיל הסיפור מחדש
אני לא יכול ללכת דרך הפארק, כי זה מטורף
לאחר החשיכה
שומר את ידי על האקדח, כי הם יתפסו אותי
בריצה
מרגיש כמו עבריין, שובר את הדיבור האחרון שלי
שומע אותם אומרים שאתה רוצה יותר, לחיות
על נדנדה
מקהלה:
ילד נולד, בלי תודעה
עיוור לדרכי המין האנושי
אלוהים מחייך אליך אבל הוא גם זועף
כי רק אלוהים יודע דרך מה תעבור
אתה גדל בגטו, חיים מדרגה שניה
ועיניך ישירו שיר של שנאה עמוקה
המקומות שתשחק ותהיה
נראים כמו סמטה אחת ארוכה
אתה תעריץ את כל חלפני ההימורים
בריונים, סרסורים, סוחרי סמים ועושי הכספים הגדולים
נוהגים במכוניות גדולות, זורקים שטרות של עשרים ועשיריות
ואתה רוצה לגדול להיות בדיוק כמותם
מבריחים, בריונים, פורצים, מהמרים
כייסים, רוכלים ואפילו קבצנים
אתה אומר אני קוּל, לא פרייר
אבל אז אתה עף מבית ספר
עכשיו אתה מובטל, אפס מאופס
מסתובב כאילו אתה שודד בנק ידוע
הפכת לפורץ ותוקף תראה מה עשית
נשלחת לשמונה שנים בצו
עכשיו הגבר נגמר ונהיית זונת בית סוהר
מעביר את השנתיים הבאות כמו הומו מוסתר
משתמשים ומתעללים בך כמשרת גיהינום
עד שיום אחד נמצאת תלוי בתא
פשוט לראות שחייך אבדו
היית קר וגופך התנדנד כה וכה
אבל עכשיו עיניך שרות שיר עצוב עצוב
על איך חיית כל כך מהר ואתה מת כל כך צעיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה