כְּלוּם/ שי גטריידה

neolitic eight / david michaeli / tlv-givatime / 1997

וּמִן הַתהום –
הַמִּלָּה הַזֹּאת – כְּלוּם.
חוֹזֵר וּמְגַלְגֵּל אוֹתָהּ.
כְּלוּם.
כְּ –
לוּם.
כְּלוֹמַר כַּלּוּם הַמְּפֻיָּח, הַנֵּיאוֹלִיתִי, הַיָּשָׁן,
מִבְּאֵרוֹת הַמַּיִם הַחַיִּים בְּעֹמֶק יָם.
אוֹ זֶה אֲֹשֶר כַּחֶרֶס הַנִּשְבַּר,
בְּתַחַח חֳלָדִים וּבִנְשִׁימַת עָפָר
יָצוּף אֶל פְּנֵי הַזְּמַן.




הערות:

1. לוּמָא, לוּמֵי (ארמית) = שם מטבע, מָעָה.
מָעָה היא: "…גרעין קצת הפֵּרוֹת, כמו של החרובים, הקישואים והאבטיחים וכדומה. ובהשאלה: מעות הים, האבנים הקטנות וכדומה על קרקע הים". בן יהודה, מילון הלשון העברית.
2. ועוד דוגמאות לשלל פירושים ושימושים אצל כנעני באוצר הלשון העברית לתקופותיה השונות. לדוגמה, ריב"ג: "אבל כְּמעותיו פירושו אצלי כמספר החול אשר בו, כעניין ושמתי את זרעך כְּחול הים".

3. בִּבְאֵר המים בכפר הניאוליתי בְּיַמָּהּ של עתלית (כיום שקועים הכפר והבאר מטרים אחדים מתחת לפני הים) מצאו הארכיאולוגים גלעיני זיתים ושעורים שהשתמרו.