יום מנוחה. הזדמנות לתנועה מחדשת.
"מסע תודעה מתגלגלת" נכנס לפרק 3.
פרק 1 - 2 אנשים. התרגשות של ילדים שמחים בעולם חדש מופלא ומיוחד. הרבה התמודדות של הסתגלות, פיסית, אקלימית. למידה של סביבה עם מציאות שונה מהמוכר (דוגמה: אחרי שהרכבנו אופניים בשדה באמסטרדם, ניפחנו גלגלים המשאבה ידנית קטנה, אך זו לא מגיעה לחץ של 80. בדרך ראינו תחנת דלק, ואז גילינו שזה עולה 1 יורו לנפח. התקמצנו. הייתי בטוח שמיד אמצא תחנה כמו בארץ. לא מצאתי. אחרי יומיים, עברנו שוב באותה תחנה. שילמו יורו ורק אז ראינו כמה הרבה אוויר היה חסר. שיעור של הסתגלות) . הייתה הרבה התלהבות ממראה עיניים ותחושות לב צוהל.
פרק 2 - 4 אנשים. חוויה משפחתית. תמיכה לוגיסטית משובחת, לא רק בפרטים הפיסיים, אלא הדרך שבין נהנה לתמוך בנו ולדאוג לצרכינו, הייתה ממש מרגשת. לרכב עם אלי אחי (וקצת גם עם דין), גרם לי סיפוק גדול ואיפשר יצירת אווירה אחרת ותחושות משפחה מחויבת אוהבת. אחד הדברים שמחים אותי תמיד והרבה, זה לאפשר לאחרים לחוות רגעי הנאה ושמחה ועונג. פרק זה הסתיים היום. אתמול עוד פגשנו רוכב אירי צעיר, שהתפטר מעבודתו המהנדס בלונדון, ויצא למסע רכיבה, לבדו, באירופה. השיחה הייתה ארוכה מהרגיל ואז הזמנו אותו לארוחת ערב, מעשה ידי שף גידי וסו-שף דין, בדירה שהוזמנו בשטרסבורג (צרפת). הצליח, לא רק שיחה אקראית על הדרך, אלא מפגש אנושי שמח ומחבר.
פרידה שמחה על כוס קפה בנהר של שטרסבורג.
פרק 3 - 2 אנשים כבר לא אותם של פרק 1. עברנו משהו. הפרק הבא אולי יגלה אם נחפש.
יום מנוחה. בחדר ללא רצון "לראות עוד אתר". מנוחה לגוף והזדמנות לעכל, לתת לזמן להציג בפנינו את שיש ונסתר מעיניו.
שמח לחזור למסע זוגי וסקרן לראות איך יתפתח.
במקביל למסע זה, רעייתי סיגל חוזרת מסע שלה שהתרחש בקרואטיה בנושא קדרות. הצלחנו לייצר ביננו קירבה רחוקה, כזו שמצמצמת גיאוגרפיה ומאפשרת התקרבות למרות השונות.
אני מוכן לבאות עם שאלות מסקרנות:
מה עוד יירגש אותי?
כיצד לתת לזמן, למאמץ ולדרך, לשייף ממני את שלא נחוץ ומיותר?
לאיזה מרחבים חדשים נגיע שהם לא רק גיאוגרפיים אלא מרחבים אישיים שלי בחיי? מרחבים זוגיים אני וגידי כצוות? אני וסיגל כזוג לחיים? ויש עוד שאלות שמחכות לבוא זמנם.
מביט אחורה בסיפוק להנאה רבים.
מסתכל קדימה בשימחת חיים רגועה ומאפשרת.
מקווה שאצליח לשתף לא רק בדיווח אלא כחומר לתהליך, ביננו או רק אצלך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה