יום 8 ל"מסע תודעה מתגלגלת". קיבל שם בתום 7 ימים.
עוברים ממישורי "ארצות השפלה" לגבעות והרי הארדנים. חבל ארץ עם היסטוריה משמעותית. בשלהי מלחמת העולם השנייה. כאן עשו הגרמנים ניסיון נואש לפרוץ מערבה, לאחר שנהדפו בעקבות הפלישה של בנות הברית. אך ניסיון זה נבלם ע"י בנות הברית.
יום רכיבה ארוך עם עליות (74 ק"מ עם 750 מ' טיפוס).מהנה. הרים עושים לי טוב.
לאורך כל הדרך חשבתי על המופעים הרבים של."דרך":
1. דרך גאוגרפית: כבישים, דרכים, מסילות, שבילים. הניווט קל לי מאד. בעזרת מפות דיגיטליות ובעזרת ה GPS. אנחנו עוברים דרך. כבר 440 ק"מ.
2. דרך ביחסים:
א. עם רעייתי, שנמצאת במסע אחר, סדנת קדרות בקרואטיה. איך משמרים ומפתחים קירבה למרות מרחק גאוגרפי? איך מסתייעים אחד בשני ולא יוצרים פער שיקשה ביום הפגישה? זוהי לנו הפרידה הארוכה ביותר מאז שאנו זוג לחיים. בינתיים, התמודדות מוצלחת. איך? יש טיפים אשתף בפעם אחרת. מה זה אומר לגבי ההמשך? לא להפסיק לחתור לקשר, למרות המרחק.
ב. עם שותפי למסע. הוא זה שהגה את רעיון המסע ואני הצטרפתי. רכבנו יחד הרבה, אך מעולם לא שהינו יחד באופן כל כך אינטנסיבי. הדרך שהיחסים בננו עוברים היא דרך חדשה לנו. התברכתי בשותף צנוע, מתחשב, אמין ועם השקפת עולם בריאה לטעמי. יש ביננו שיחות גלויות על התמודדויות ועל חיכוכים. אני מתרגל כנות ואומר את אשר בי. לשימחתי זה מתקבל בפתיחות המאפשרת דיון, משא ומתן ולא כיפופי ידיים. לכל אחד מאיתנו האתגרים האישיים שלו. בינתיים אנו בידיעה תומכת. אנו זקוקים זה לזה ועוד נכונו לנו רגעי מבחן. למדתי אפילו לישון היטב, כאשר אנחנו במיטה זוגית! חדש לי. בתחילה היה מביך, עכשיו כבר לו. עוד לא למדנו להזמין נכון חדר עם 2 מיטות או לפחות 2 שמיכות!
3. דרך עם עצמי: זה תלוי עד מה אני מאתגר את עצמי במתיחת יכולות. לי הרבה יותר קשה להיות כנה ופחות מכיל, מאשר לטפס עליות של ההרים. כמה דוגמאות לדרך שעשיתי עם עצמי במסע זה: רציתי קשר עם מקומיים ואנשים. הצלחתי לייצר מפגשים ספונטניים עם "זרים". לא מספיק, ממשיך לשפר, להתגבר על בושה ותחושת אי נעימות, שברוב המקרים שגויה.
אני לומד לדאוג לעצמי ולספק צרכים שלי. כמו למשל להקצות זמן (ותשומת לב!) לשיחות והתכתבויות עם סיגל ועם חברים. עשיתי דרך. זה לא היה כך בעבר. משמח אותי. אני מעודד אך לא מרפה מהמשך הדרך. עוד לא הגעתי.
בדרך יש תנועה. אנחנו בתנועה פיסית מתמדת. אני עדיין מתבונן בתנועות האחרות שמושפעות מהתנועה הפיסית. הן חשובות לי ואיתן אחייה יום יום. את מראות הדרך קרוב לוודאי שהזמן ישכיח. אפילו שמצלם עם מצלמה קטנה. אגב, קשה לצלם עם הנייד, לכן אין לי כמעט תמונות לחלוק ולשלוח. אלו שבמצלמה יהיו זמינות רק בבית, עם מחשב.
איזה דרכים נוספות יש?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה