הקדמה:
בערך בשנים 2003 עד 2008 ניצחה העורכת גליה עזרן על אוסף כותבים שעסקו בתודעה. המאמרים הופיעו במדור הניו-אייג' ב NRG מעריב. בין הכותבים היה אפשר למצוא את אורי לוטן, תומר פרסיקו, עידו הרטוגזון, יונתן לוי. אורי לוטן חיבר אותי לגליה ותרומתי הייתה מאמרים בנושאי תודעה ומרחב.
בתקופה זו יונתן לוי הגה את הרעיון לראיין אסטרונאוטים על חוויותיהם התודעתיות בשהותם בחלל ובשיחותנו אף חשבנו לרכז את הראיונות לספר.
תודעה ומרחב הם תחום העיסוק והחקר שלי בתנועה, מדבר והתנהגות. מהם נוצרו תחום טיפול שטח, התכנית הבינתחומית לטיפול וחינוך שטח בסמינר הקיבוצים, המכון ללימודי שטח, ומדף הוצאה לאור. הקיצון הוא היוצר הגדול.
כיום אני משתתף כחוקר בתכנית הדמיית קיום אנושי על פני המאדים. אנו קבוצה עצמאית של חוקרים מתחומים שונים עם התמחות בתנועה, מרחב, טיפול שטח ומצבי קיצון התנהגותיים. התאגדנו במכון ללימודי שטח. אנו מרצים בסמינר הקיבוצים, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
הצעת המחקר שלנו בנושא תנועה, מרחב ובריאות קבוצתית (MSG), התקבלה לפרויקט 20 AMADEE של OWF שיתקיים במכתש רמון. בפרויקט מלהיב זה שותפים עמותת DMARS הפועלת עם מכון דיוידסון ממכון וייצמן וגם ISA סוכנות החלל הישראלית. העבודה על מחקר MSG החלה במרץ 2019. וצפויה להסתיים באוקטובר 2021.
הראיונות עם האסטרונאוטים שיונתן לוי יזם, ראיין והביא אלינו מספקים הצצה אל התודעה האנושית בתנאי קיצון וחומר רב למחשבה, השראה, לימוד וחקר. פנינו מועדות לכוכבים.
יונתן לוי מראיין את אדגר מיטשל על חווית האחדות בחלל
"השמיים
מספרים כבוד אל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע" תהלים י"ט, ב
אדגר מיטשל הוא
האדם השישי שהלך על הירח. זה קרה בפברואר 1971, בחללית אפולו 14, לפני 35 שנה. הוא
התכונן לרגע הזה חמש שנים. אבל זה לא העיקר. לא על זה הריאיון אתו. לא זה היה הרגע
המשמעותי ביותר בחייו.
כי בדרך חזרה
התנסה האסטרונאוט בחוויה מדהימה יותר, מדהימה לחלוטין - ששינתה את תפיסת עולמו מן
הקצה עד הקצה:
"אני אתאר
לך מה קרה. נכנסנו למסלול סביב הירח, בטיסה בדרך הביתה. מכיוון שהמשימה שלי הייתה
להטיס את מנחת-הירח, העבודה שלי כבר נעשתה ברובה. עזרתי לאלן ולסטיוארט בתפעול
החללית ובכמה ניסויים, אבל כבר לא היה לי הרבה מה לעשות. בעצם היה לי זמן חופשי.
"הסתכלתי
החוצה דרך החלון. היינו ניצבים לציר של כדור הארץ סביב השמש, וגם סבבנו סביב עצמנו
כדי לשמור על איזון של טמפרטורת החללית - מצב שקראנו לו "מודוס ברבקיו". מה שקרה הוא, שכל שתי דקות השמש, הירח וכדור
הארץ חלפו מול חלון הקבינה, בפנורמה של 360 מעלות, לנגד רקיע הכוכבים. זו בהחלט
חווית "וואו". מהכשרתי באסטרונומיה, ידעתי שהחומר ביקום נוצר בכוכבים
עצמם. פתאום הבנתי שהמולקולות בגוף שלי, ואלו שבחללית, ואלו של גופי חברי, עשויים
לפי אב-טיפוס קדום שבמקורו בכוכבים; וההכרה הזו נעשתה פתאום לידיעה מאד פרטית של
המולקולות שלי! וואו!
"לידיעה
הזו התלוותה אקסטזה, תחושת אחדות, תחושה של הקשר הפנימי של כל הדברים. זה היה אושר
בל-יאמן. זה נמשך כל הדרך הביתה, בכל פעם שהיה לי רגע פנאי להביט החוצה מהחלון,
להביט בשמיים ולראות את הארץ, הירח, השמש והכוכבים, בכל הדרם, התחושה הזו חזרה. זה
היה מאורע ששינה את מהלך חיי."
מיטשל שחזר לכדור
הארץ לא היה המיטשל שעזב אותו. הוא התחיל לחקור בכתבים מדעיים מה קרה לו, אבל לא
מצא שום דבר במשך כמה חודשים. ואז, כשפנה לחקור בכתבים מיסטיים, מצא בספרות ההינדואיסטית
את המונח של "נירוואקלפה
סאמדהי": "שזו החוויה של לראות את הדברים בנפרדות שלהם, אך לחוות אותם
מבפנים כאחדות, כשלחוויה זו מתלווה אושר", מסביר מיטשל. "פתאום היה לי
שם לכל מה שקרה."
המאורע הזה - התובנה הזו – או ההתגלות הזו, אם נשתמש במונח של
מיטשל עצמו - הכתיב גם סוג חדש של פעילות. ב-1973 הקים מיטשל את "המכון
ללימודים נואטיים", מוסד שחוקר תופעות פראפסיכולוגיות ועל-טבעיות. אך אמות
המידה הביקורתיות של מיטשל, דוקטור למדעים, הנחו אותו גם בדרכו החדשה. הוא הקדיש את
מרצו לשתי שאלות עיקריות: הניסיון למצוא הסבר מדעי לתודעה - המסתורין הגדול - באמצעות תיאורית הקוונטים; ושאלת
ההישרדות האקולוגית שלנו והפעילות בת-הקיימא בכדור הארץ. "אם נבין את טבע
התודעה מבחינה מדעית, אולי נוכל לתרום גם בשאלת ההתנהלות בת-הקיימא", אומר
מיטשל, "אחרת לא תהיה לנו ציויליזציה בעוד 100 שנה".
האם זה רק אני?
האם שותפיך
למסע, אלן שפרד וסטיוארט רוסה, היו מודעים למה שקורה איתך?
אני בעצמי לא
הבנתי מה קורה, רק נהניתי מזה. רק בדיעבד גיליתי שאסטרונאוטים רבים, ובייחוד של
רכבי הירח - ודיברתי עם כולם - עברו חוויות מעין אלה. למרות שאולי יתראו זאת מונחים
שונים, זו אותה חוויה. לדוגמא, צ'רלי דיוק וג'ים אירוין, שייסד לימים מסדר נוצרי
בשם "היי פלייט פאונדיישן", תיארו זאת במונחים דתיים - לגעת בפני האלוהים,
לשוחח עם אלוהים או משהו כזה.אבל אני, שהנטייה שלי יותר מדעית, מביט על זה בעיניים
אחרות, עיניים טריות ושואל, מה קורה כאן?
האם הזהות
האישית שלך השתנתה לנוכח החוויה?
הזהות האישית לא
ממש משתנה - אבל, אחרי שמצאתי את התיאור
הסנסקריטי של סמדהי, התחלתי לחקור את הספרות המיסטית בכל התרבויות, ומצאתי שחוויות
דומות זו לזו מתוארות תחת שמות שונים.
ניתן לקרוא לזה:
חוויה טרנסצנדנטית אזוטרית. אך כל תרבות מנסה להסביר את זה אחרת עבור אלה שלא חוו
את החוויה. אז להסבר ניתן לקרוא, ההסבר האקסוטרי של החוויה האזוטרית. וההסברים
האקסוטריים משתנים מתרבות לתרבות - כך שאנו רבים על ההסבר, רבים למי יש את האל הטוב
ביותר, אך מקור הכל באותה חוויה.
אז מה שהמכון
שלך מנסה לעשות הוא למצוא הסבר אקסוטרי עדכני?
כן, למצוא דרך
שבה המדע והרוחניות יגיעו להבנה משותפת. בדיוק. מאז ימי קדם שואל האדם את השאלות
האלה, מי אנחנו, איך הגענו ומה בעצם קורה פה. בהיותי בחלל, הבנתי שהסיפור
הקוסמולוגי המדעי שלנו לוקה בחסר, וגם הסיפור הקוסמולוגי הדתי – לקוי מאד. עתה,
כציויליזציה עם גישה לחלל, אנחנו צריכים לחשוב מחדש על מי אנחנו ולאן אנחנו הולכים.
הצעד הראשון הוא לבחון את טבע התודעה, שהוא הוא עניין מהותי בפיצול בין מדע ודת,
כי מאז ימי דקרט (שהפריד בין חומר לרוח), המדע חוקר את החומר בלבד ואילו הדת קיבלה
באופן בלעדי את עניין הרוח. בתקופה המודרנית ועם התפתחות המדע הקוונטי צריך לבחון
את העניין מחדש.
עוד לפני המסע בחלל
כבר היה אפשר לנחש שמיטשל הוא אסטרונאוט מעולם קצת אחר. החל מראשית שנות ה-60' הוא
החל להתעניין בפראפסיכולוגיה. בשנות השבעים הוא היה אחד הראשונים שיצרו קשר עם
אורי גלר. "חשבתי שאם יש עדויות המעידות על תופעות על-טבעיות, יש לנו
כמדענים, חובה לחקור את זה", אומר מיטשל, ואמנם כך היה. מיטשל, יחד עם כמה מחבריו,
ובלא ליידע את נאס"א, החליטו על ניסוי טלפתי קלאסי ("היום הייתי קורא
לזה תהודה קוונטית") שיערכו בזמן הטיסה לירח. מתוך האפשרויות של עיגול,
מרובע, גל, צלב וכוכב, מיטשל היה צריך לחשוב על רצף של 25 סמלים ולשדר אותם
בטלפתיה לכדור הארץ, שהיו צריכים לרשום אותם. את הניסוי הזה הם סיכמו לערוך שש
פעמים. בפועל מיטשל עשה אותו רק ארבע פעמים, ולכן היה בלבול מסוים בתוצאות.
"אבל כשתיאמנו את זמני הניסויים, וידענו מה צריך להשוות למה, התגלה שהסיכוי
לקבל תוצאה כמו שלנו היא אחת ל-12 אלף."
קשרים פנימיים
מיטשל מסביר את
החווייה התודעתית שלו, שבה חשים את הקשר הפנימי בין כל הדברים, במונחים של קורלציה
בין החלקיקים תת-אטומיים. אך מיטשל לא עוסק בתורת הקוונטים רק כדי לפרש לעצמו את
חוויותיו, כי אם לבנות תמונת עולם מדעית של יקום תבוני ומתפתח. בניגוד לתפיסות
עולם מיסטיות, שסבורות שהרוח קודמת לכל, מיטשל שייך לאסכולה שטוענת שהתודעה והחומר
תלויים זה בזה ומתפתחים אהדדי: ככל שרמת המורכבות בחומר עולה, עולה גם הרמה
התודעתית שלו. לחלקיקים יש תודעה גולמית, תודעתן של מולקולות מפותחת יותר. בקטריות
מגיבות זו לזו. צמחים הם רמה חומרית ותודעתית חדשה. לחיות מפותחות יש תודעה
שמסוגלת להפריד את עצמה מהסביבה, ואילו אצל קופי העל ובני האדם יש מודעות
רפלקטיבית.
מיטשל: העקרונות
הבסיסיים של פיסיקיה קוונטית, להבדיל מזו הקלאסית הם זיקתיות, לכידות, אי-מיקומיות
ותהודה. פיסיקאים גילו שברמה התת-אטומית, כל חלקיק קשור בחלקיקים אחרים, ונשמרת
ביניהם זיקה בלי קשר למקום אליו הם מגיעים, גם אם ילכו לשני קצוות היקום.
הבעיה היא שבמשך
75 שנה, מדעני הקוונטים טענו שכל זה נכון רק לרמה התת-אטומית. אבל מסתבר שהם טעו. לפני
כמה שנים מדען גרמני בשם וולטר שמפ, (מתימטיקאי ומומחה להדמיית מוח MRI מאוניברסיטת
סיגן) גילה תהליך שנקרא "הולוגרפיה קוונטית", שמדגימה שעקרונות אלו תקפים
גם בקנה מידה גדול. ההולוגרפיה הקוונטית מקורה בעובדה שכל החומר ספוג בחלקיקים, ושאם
חוקרים אותם כתופעה קבוצתית, ולא ביחידים, מגלים סיפור אחר. כמטפורה, אפשר לומר שקו
אחד על קצה האצבע לא אומר עליך הרבה, אבל טביעת האצבע בכל עשר האצבעות הכללית כבר
יותר מזהה אותך. אותו דבר עם ההולגרפיה הקוונטית, הפליטה, התשדורת מקבוצה כתופעה
קבוצתית, נושאת את ההיסטוריה השלמה של אותו החומר. וזו איכות קוונטית, לא לוקלית
וזיקתית של החומר. מכאן יש מקום לביולוגיה קוונטית, נוירולוגיה קוונטית, ותחומים
רבים שלא היו זמינים.
אם אמנם
התיאוריה נכונה, ואפשר לדעת את ההיסטוריה התת-אטומית של החומר...
זו תיאוריה עם
ראיות רבות, כגון הדמיות ה-MRI של שמפ, למרות שאמנם יש עוד הרבה מה לחקור. אולי שמעת על הרשימות האקאשיות
(כרוניקה רוחנית של כל הידע האפשרי על היקום – י"ל) שמוזכרות בכתבים מיסטיים.
ובכן, המכניזם שמאפשר את הרשימות האקאשיות הוא בדיוק ההולוגרפיה הקוונטית. אתה
מכיר את הביולוג רופרט שלדרייק ומושג המורפוגנזיס?
שמעתי עליו.
הוא טוען שאם
תלמד קבוצת עכברושים לצאת ממבוך בארה"ב, ואח"כ תבדוק את אותו המבוך על
קבוצת עכברושים אחרת באוסטרליה, הם אמורים לעשות את זה בזמן קצר יותר, כי המין למד
משהו. הקוונטום ההולוגרפי הוא הסבר מדויק לזה, על האי-מקומיות, הזיקה המיידית
והתופעה הקבוצתית. הוא גם ההסבר לסיבה
שאנו יכולים בכלל לתפוס משהו. אנחנו אומרים שהאינטואיציה היא החוש השישי, אני אומר
שצריך לקרוא לה החוש הראשון, מכיוון שהיא נעוצה באיכות קוונטית, האי-מקומית, והיא
הייתה כאן לפני שהיה כאן המין האנושי או כל מין אחר על כדור הארץ. המידע הקוונטי
ברמה זו הוא המידע הבסיסי ביותר ביחס להתפתחות הטבע, ומה שהוא מציע הוא שהאבולוציה
היא תהליך למידה ולא תהליך שרירותי של ברירת מחדל, כמו שלאמארק טען ב-1809.
האם המידע הקוונטי
הוא נתון אובייקטיבי, קוד שצריך לפענח, או דבר שלומדים במישרין, באמצעות התודעה,
בגוף ראשון?
גם וגם. אבל ידע
ישיר אינו כשלעצמו שלם או חסין טעות, בניגוד למה שאנשים עם נטייה לאינטואיציה
טוענים. התודעה האנושית היא שמעניקה משמעות למידע. גם אם המידע הוא קוונטי
ונון-לוקלי, זה עדיין אנחנו שמעניקים לו משמעות. והמשמעות שאנו נותנים מבוססת על
חוויותינו – בדיוק כמו עם כל מידע קלאסי אחר. המידע הקוונטי הוא בסיסי יותר ויסודי
יותר ממקורות המידע האלקטרו-מגנטיים, מכיוון שהוא נטוע בטבע עצמו, קרוב יותר
למקור, וקשור יותר לעבר האבולוציוני שלנו. ואגב, מכיוון שזיקות תת-אטומיות ומידע
תת-אטומי היו לפני שהיו כל הדברים האחרים, אפשר להרחיק לכת ולהגיד שאנו עובדים על
קוסמולוגיה קוונטית, בהקשר אבולוציוני, שאולי יכולה בעצם ללכת אחורה עד למצב
המקורי של היקום, שדה האנרגיה ההתחלתי: אפשר לבסס על זה קוסמולוגיה מבלי להזדקק
למפץ הגדול.
האם לתיאוריה זו
יש מה להגיד על קיום תודעתי לאחר המוות?
איננו באמת
יודעים להגדיר אם התודעה מסוגלת לשרוד את המוות. זו חידה גדולה. ואין על-כך
עדויות. בחנתי הרבה עדויות שמתיימרות לטעון שיש תודעה לאחר המוות, והן כולן
מופרכות. כל העדויות שראיתי ניתנות להסבר בהולוגרפיה קוונטית מבלי צורך בהשערות על
מה קורה לאחר המוות.
אשמח להיווכח
שאם מישהו יביא עדות ראייתית, אך זה עוד לא קרה. זה נכון גם למושג של אלוהות בהעדר
חומר.
האם לדעתך בשלב
האבולוציוני הבא תהיה החוויה הטרנסצנדנטית זמינה ליותר בני אדם?
זו חוויה שאירעה
לאינדיבידואלים משחר האנושות. מאחר שלהיות טוב, אוהב ושלו הוא מכניזם מוכח התומך
בהישרדות, אין ספק שבנקודה מסוימת באבולוציה היא תהיה נגישה להמונים. אני מקווה
שאמנם כך, מכיוון ששיתוף פעולה חשוב כל כך הרבה יותר מקונפליקט.
האם הולוגרפיה
קוונטית אומרת משהו על אהבה?
כשאתה מוצא את
האחדות הטבועה בחוויה הטרנסצנדנטית.... אני סבור שמה שאנו קוראים לו אהבה הוא הדהוד
עם שדה האנרגיה של נקודת האפס, של קרקע הוויה, ושל חווית האקסטזה הקשורה בה.
כלומר, שאהבה
היא הד של האחדות בין הנפרדים.
אמנם כן. בדיוק
כך. החוויה הטרנסצנדנטית משנה את הפרספקטיבה שלך על החיים. אינך יכול להיות אלים
לאחר מכן, או להאמין באלימות, מכיוון כשאתה מושלך אל תוך תחושת האחדות, עם כל
הטבע, כשאתה אחד עם הטבע, ותחושת האחדות מכתיבה את ההתנהגות שלך. במילים אחרות,
אני אקטיביסט של שלום. של הסביבה. איני יכול להאמין במלחמה בשום תנאי. ואם אתה
צריך להגן על עצמך, אתה צריך לחשוב על דרכים אחרות ולא ללכת למלחמה.
אנחנו לא לבד
אדגר מיטשל התבטא
לא אחת שחייזרים – אכן כן - ביקרו את כדור הארץ ושהממשל האמריקני מסתיר זאת.
בראיון זה הוא חושף פרטים נוספים בעניין, ועבור חובב העב"מים העברי, מדובר
בחיזוק משמעותי מצדו של אדם שהיה הן בצבא האמריקאי והן בנאס"א, בעל תארים
אקדמים וקשרים בממשל.
נו, יש חייזרים?
יש כאן שתי
שאלות. הראשונה היא, האם הם קיימים. במשך זמן רב חשבתי שטיפשי לחשוב שאנו היצורים
התבוניים היחידים ביקום הענק. כך שלדעתי, איננו לבד. אך האם הם מצאו אותנו בשנים
האחרונות? או ביקרו אותנו? ובכן, רק בשנים האחרונות הייתה לי נגישות למידע, לפיו
התשובה גם לשאלה הזו היא - כן.
כך שלא מדובר
בעדות שלך?
לא, לא עדות
אישית. אך נמסר לי מידי אנשים בממשל האמריקאי וממשלות אחרות, שעליהם אני סומך
ושאמורים להיות בעלי ידע מהימן, ושהיו שם בזמן הנכון, מה שנקרא האולד-טיימרז, שגם לקחו
חלק בחקירות המוקדמות יותר, בשנות ה-40' וה-50' –
כולל מקרה
רוזוול?
כן, כולל מקרה
רוזוול. הם ביקשו לדבר איתי, כי למרות שהיו תחת שבועת סודיות, לקראת מותם, ודיברתי
עם רבים, רצו לספר את האמת. והיו אחרים שאינם עוד בצבא, שחקרו בעניין ומשוכנעים גם
הם בכך. אני סומך על מקורות צבא ומידע שתפקידם היה לדעת את האמת, שמשוכנעים בכך,
והעניקו לי את הזכות לשמוע את הידע שלהם, שהוא מיד ראשונה.
על-פי המקורות שלך,
האם הייתה תקשורת עם חוצנים?
התשובה היא כן.
ואינני יכול לספר הרבה מעבר לכך בדייקנות כי אינני יודע בדיוק מהי האמת. יש הרבה
ידע מוטעה ודיסאינפורמציה ואני יכול רק להעיד ממקורותיי שיש ראיות לאינטראקציה.
בסיגנלים? בשפה?
עד כמה שידוע
לי, אני מאמין שמדובר בתהודה קוונטית (כלומר טלפתיה – י"ל) בעזרת דימויים
מנטליים ויזואליים. אני מכיר אנשים שמתקשרים עם בעלי חיים - אני עצמי די טוב בלדעת מה החיות שלי חושבות –
שיכולים לשאול חיות ולדעת מה הן רואות – ויש לכך עדויות. ואין לי ספק שתיתכן
תקשורת טלפתית קוונטית. אם אמנם זה המקרה, או שמא מדובר בתקשורת מילולית - איני
יכול לאשר. יש האומרים שהייתה תקשורת בשפה. אינני יכול לאשר זאת.
מדבריך משתמע
שבממשל הייתה פתיחות להיעזר באנשים עם כוחות פראנורמליים.
הייתי אומר,
שלמיטב הבנתי, היו ישויות חייזריות, שבאו לכאן, ושיתפו פעולה עם כמה מאנשינו. איך
הם בדיוק תיקשרו ומה הייתה התועלת – איני יודע. אך זה כנראה קרה כמה פעמים. אני
בטוח בזה למרות שאין לי מידע מיד ראשונה. דיברתי עם אנשים וחוקרים מהימנים בעלי
יושרה גבוהה. ואני נוטה להאמין למה שהם סיפרו לי.
ישנן שמועות
שנאס"א זייפו צילומי אסטרונאוטים על הירח, למקרה שהנחיתה לא תצליח. האם ידוע
לך על העניין?
לא שידוע לי.
שמעתי סיפורים על אמנים שטענו שנתבקשו להסיר עב"מים מצילומים של נאסא. אך
בכל הנוגע לירח, ובכלל הידוע לי, בהחלט לא. הייתי במשימה הראשונה ושותף בהכנות כל
משימות אפולו, ולא ידוע לי על שום דבר כזה.
האם אתה
מודט?
כן. ניסיתי
צורות רבות של מדיטציה. הצורה הפשוטה ביותר היא כמובן של השקטת המחשבה בעיניים
עצומות. שלווה, מיקוד, כל צורה בהתאם לצורך. התנסיתי גם בהילינג. יש לי כישורים
רוחניים בהרבה צורות.
האם אתה מסוגל
לחבור לחוויה הבסיסית שלך של נירוואקלפה סמדהי?
בהחלט כן. אני
עושה זאת באופן תדיר. ואם אני לא לחוץ מדי, אני יכול בקלות להיכנס למצב של סמדהי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה