מיתות ומעברות
עברית: דוד מיכאלי
"מיתות ומעברות" הוא אחד משירי המלחמה הידועים ביותר של דילן תומס. השיר שנכתב במלחמה מתאר רגעים מתוך ה"בליץ" הנאצי של ההפצצות על לונדון במלחמת העולם השנייה. "מיתות ומעברות" Deaths and Entrances הוא גם שמה של אסופת השירים שפורסמה בשנת 1946 שהשיר כלול בה. זהו שיר שנחשב לקשה לפיענוח אם כי כל מי שחווה אש, דם ומוות במערכה יזדהה מייד עם הרוח האנושית שהוא משקף למרות האתגר הלשוני. דילן תומס מצליח לקשור את התמות הגדולות של הקיום האנושי עם התרבות האנושית ומסדי האמונה שלה לרגע של מפגש קרב. השיר מקשר את הרגעים הפרטיים של אימה, וויתור, אבדן, זעם, נחישות, מסירות הנפש ומאבק, לחברה האנושית בכללותה ולעולם הנורא שהוא יצירתה, באמצעות תחביר תנ''כי של בריאה, קץ העולם, אלמוות, בור תחתיות ותהילת האל, לצד הפיסול הלשוני והחומרי של הרגעים והתחושות, לצד הידע הבריטי הנרחב במדעי הטבע, במכניקה ומסעות, ולצד הידע הבלתי אמצעי של המשורר בגוף ובאדמה. כל המטענים האלו מתכנסים בשיר לרגע של מפגש בין העליון והתחתון כאשר העליון הוא הרע הנופל מן השמים והתחתון הוא שומר הטוב ושניהם בני אנוש, ארוגים אחד בשני ממשית ותחבירית, הנלחמים בסופו של דבר על אהבה. כל אחד משלושת בתי השיר נפתח בביטוי שכה אופייני למצבי קיצון: "על כמעט" On almost” " ומפנה את מבטינו אל המוחלט והחלטותיו העלומות. תודה לסטיבן מור על המשובים ועל ערב בגבעתיים שבו מצאנו את המלאך שאין לו אהבה נופל דרך עיניו של דילן תומס על צלב מהופך של מפציץ שטוקה צורח את ביאתו המבעירה בימי הדין של לונדון. אפשר להחליף את השם לונדון בשם שדרות. או עזה.
עַל כִּמְעַט בְּעֶרֶב
תַּבְעֵרוֹת
שֶׁל כַּמָּה מִיתוֹת
סְמוּכוֹת,
כַּאֲשֶׁר מִבֵּין יְקַר
אֲהוּבֶיךָ אֶחָד לְכָל הַפָּחוֹת
וְיָדוּעַ לְתָמִיד עָלָיו
לָלֶכֶת
לְבִיאֵי לֶהָבוֹת
נְשִׁימָתוֹ הַנּוֹסֶקֶת,
שֶׁל רֵעֶיךָ בְּנֵי
הָאַלְמָוֶת
מְקִימֵי אֵבָרִים מֵאֵפֶר
נִסְפָּר
כְּדֵי לִירוֹת וּלְזַמֵּר
תְּהִלָּתֶךָ,
זֶה שֶׁלְּבּוֹר
תַּחְתִּיּוֹת נִקְרָא לִמְנוּחָתוֹ יַגִּיעַ
לְלֹא דָּעוֹךְ חָדוֹל
אֵין קֵץ לְמַכָּתוֹ
בְּנִשּׂוּאֵי יָגוֹן
רַבִּים בְּלוֹנְדוֹן שֶׁהָפְכָה פָּנֶיהָ.
עַל כִּמְעַט בְּעֶרֶב תַּבְעֵרוֹת
עֵת עַל שְׂפָתֶיךָ
וּצְפָנֶיךָ,
מֻבְרָח, מֻתָּר, אֵרֵג
זָרִים נִרְצָחִים,
אֶחָד אֲשֶׁר מַמָּשׁ אֵינוֹ
יָדוּעַ,
כּוֹכַב הַצִּיר שְׁכֵנְךָ,
שֶׁמֶשׁ שֶׁל רְחוֹב אַחֵר,
צָלוֹל וָתוֹר
לְדִמְעוֹתָיו.
אֶת מְטַר דָּמוֹ יִסֹּךְ
בַּיָּם הַזָּכָר
הַפּוֹסֵעַ אֶל מַעַן
מֵתֶיךָ שֶׁלְּךָ
וּמַסְלִיל אֶת עוֹלָמוֹ
מִפְּתִיל דִּמְעוֹתֶיךָ
וְטוֹעֵן אֶת גְּרוֹנוֹת
קְנֵי הַיֶּרִי
עִם כָּל בְּכִי שֶׁהָיָה
מֵאָז אוֹר
לָרִאשׁוֹנָה הִבְזִיק
מֵעֵבֶר רַעַם מְחִיאַת עַפְעַף.
עַל כִּמְעַט בָּעֶרֶב תַּבְעֵרוֹת
שָׁל מִיתוֹת וּמָעֳבָרוֹת
כַּאֲשֶׁר קָרוֹב וְזָּר
פְּגוּעִים עַל גַּלֵּי לוֹנְדוֹן
אֶת גַּל קִבְרְךָ לְבַדּוֹ
בִּקֵּשׁ
הָאֶחָד אוֹיֵב, מִנִּי
רַבִּים, אֲשֶׁר הֵיטֵב יוֹדֵעַ
לִבְּךָ מוּאָר
בָּאֲפֵלָה שְׁמוּרָה,
רוֹטֵט מִבְּעַד לִבְרִיחִים וּנְקָרוֹת,
יִמְשֹׁךְ אֶת הַבְּרָקִים
לִגֹּף הַשֶּׁמֶשׁ,
הִשָּׁלֵךְ, כָּנוֹן פִּתְרוֹנֶיךָ הַמָּאֳפָלִים
וּפָרָשֵׁי דִּין הָשֵׁב
צָרוֹב
עַד כִּי אוֹתוֹ אֶחָד
מֻקְצֵה מֵאַהֲבָה
אוֹרֵג אֶת קֵץ שִׁמְשׁוֹן שֶׁל
גַּלְגַּל הַמַּזָּל שֶׁלְּךָ.
Deaths And Entrances
On almost the incendiary eve
Of several near deaths,
When one at the great least of your best loved
And always known must leave
Lions and fires of his flying breath,
Of your immortal friends
Who'd raise the organs of the counted dust
To shoot and sing your praise,
One who called deepest down shall hold his peace
That cannot sink or cease
Endlessly to his wound
In many married London's estranging grief.
On almost the incendiary eve
When at your lips and keys,
Locking, unlocking, the murdered strangers weave,
One who is most unknown,
Your polestar neighbour, sun of another street,
Will dive up to his tears.
He'll bathe his raining blood in the male sea
Who strode for your own dead
And wind his globe out of your water thread
And load the throats of shells
with every cry since light
Flashed first across his thunderclapping eyes.
On almost the incendiary eve
Of deaths and entrances,
When near and strange wounded on London's waves
Have sought your single grave,
One enemy, of many, who knows well
Your heart is luminous
In the watched dark, quivering through locks and caves,
Will pull the thunderbolts
To shut the sun, plunge, mount your darkened keys
And sear just riders back,
Until that one loved least
Looms the last Samson of your zodiac.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה