יום ראשון, 29 באוקטובר 2023

הדבר הכי נורא / נועם שיזף

 הדבר הכי נורא במילואים המאוד לא קרביים שלי הוא שיש מולי מסך עם החדשות פתוחות 24 שעות ברצף. ושם באולפנים יושב לו אחד, אליהו יוסיאן, וטוען שוב ושוב ושוב שהטעות הגדולה של ישראל היא שלא הרגנו 50 אלף עזתים בלילה של ה-7 באוקטובר, וכולם מקשיבים ומהנהנים כאילו מדובר באיזו חוכמה גדולה ולא במחלת נפש, וזה בדיוק דוגמה לסכנה האיומה של הרגע הזה, שבזעם העיוור שלנו אנחנו צועדים בדיוק לתוך המלכודת של חמאס, לשקוע בבוץ מחריד שלא נצא ממנו שנים.

נניח בצד שנייה לזוועה המוסרית שברעיון לחסל 50 אלף איש בתור נקמה או הרתעה. אנשים פה כל כך זועמים שכל דיבור על מוסר שקול לבגידה. אבל בואו נחשוב על הרעיון החולני הזה ברצינות, רק בשביל הדיון. אם צה״ל היה רוצח 50 אלף אזרחים בתגובה ל-7 באוקטובר, הדבר הראשון שהיה קורה הוא שהיתה נגמרת לנו התחמושת, כי הרכבת האווירית עם הפצצות והפגזי ארטילריה וטילי כיפת ברזל שנוחתת פה מאמריקה פשוט לא היתה מגיעה (גם ככה ביידן מתחיל לשלם עליה מחיר פוליטי), ואז גם לא היתה שום נושאת מטוסים שמרתיעה את חיזבאללה שהיה מצטרף בוודאות לעסק, ועוד חצי מהמשטרים במזרח התיכון היו בסכנת קריסה מרוב זעם עממי, וחצי אזור היה עולה באש, ככה בתור התחלה, ורוב החטופים היו מתים. וזה בלי לדבר על הגדה, הערים המעורבות ואלוהים יודע מה עוד. כמובן שאז גם אף צד ג׳ כמו מצרים או הרשות לא היה לוקח בעלות על עזה בשבילנו בהמשך, וצה״ל היה נשאר שם לדמם במשך שנים את כל הנקמות שעוד יבואו, ואז לנקום בחזרה, ואליהו יוסיאן יישב באולפן ויגיד שפעם הבאה צריך 200 אלף.
אז המינימום - ממש המינימום - שמישהו צריך לעשות זה לשאול את השאלות האלו ולהעלות את ההסתייגויות האלו, שנשמע את יוסיאן אומר שצריך לעמוד בתרחיש הזה כי ככה זה במזרח התיכון. במקום זה, הופכים את הטירוף לאיזה מופע של רציונליות אקדמית. ראיתי גם סרטון ויראלי שאותו יוסיאן אומר שאנחנו מתנהגים כמו אירופאים, ״עם מחול וג׳ז״ ושבמזרח התיכון מבינים רק את שפת הכח. וריאציה על השטות הזאת אנחנו שומעים כל החיים מסביב, וזאת למרות שכל ילד אמור לדעת שאת הזוועות הכי נוראות במאה האחרונה עשו העמים עם הג׳ז והאופרה והתרבות המעודנת. תרבות מעודנת זה נהדר, אבל אין לזה שום קשר למלחמות מעודנות. אפילו מבחינה היסטורית פשוטה מדובר בטמטום.
אין דבר מופרך יותר מהמחשבה שתוקפים אותנו כי אנחנו לא אלימים או מפחידים מספיק. יש לי חדשות בשבליכם: במזרח התיכון תופסים את ישראל כמעצמה אלימה ומסוכנת ביותר. הרי אנחנו תמיד בוכים שכל הזמן מציגים אותנו כרוצחים, אז עכשיו הסיפור הוא שלא מציגים אותנו כרוצחים מספיק??? והרעיון ש״פה מכבדים רק אלימות״, גם הוא לא עומד בשום מבחן. אסד רצח מאות אלפים וחנק את האזרחים שלו בגז ועדיין עמד לפני תבוסה, ורק חיל האוויר הרוסי הצליח לחסל את המרד, במחיר של 500 אלף הרוגים, ואפילו זה לא ממש מחזיק. חוסר היציבות הכרוני במזרח התיכון הוא ההוכחה שדיכוי ואלימות הן מכשירים לא מוצלחים. כל זה דברים מובנים מאליהם, לדעתי. או לפחות מובנים מספיק כדי שמישהו יענה לכל אותם משוגעים שצועדים בין האולפנים ומתלוננים שאנחנו לא הורגים מספיק.
התביעה לאלימות חסרת מעצורים היא הטירוף. היא המשיחיות. גם אם אתם יכולים לחיות עם הרעיון של 20 אלף ילדים מתים בתור תשלום - ראשון! - על ה-7 באוקטובר, זו הדרך הבטוחה להבטיח עוד מאות ואלפי הרוגים ישראלים בשנים הבאות. מי שרוצה להיות סוריה, יגמור במדינה שנראית כמו סוריה. זו המלכודת האמיתית של חמאס. סוריה - זה המקום שבו ארגונים כמו דאע״ש וחיזבאללה פורחים. האנרכיה האלימה הזו, זה החלום של מי שיצאו לרצוח ב-7 באוקטובר. וזה מה שהימין בטמטומו עוד יעזור להם להגשים. ואם זה מה שהיוסיאנים של העולם מאחלים לנו - שילוב שכזה במזרח התיכון - אז שלפחות יגידו את זה במפורש. הייתי רוצה שכל מי שכותב שצריך לשטח את כל עזה או להרוג פי עשר, שיסביר איך עושים את זה בדיוק ובפירוט גרפי, ומה יקרה אחרי. אבל אין ליוסיאנים של העולם שום תוכנית לאחרי. נכה בפטיש והכל יסתדר!
המלחמה המרוסנת - חילופי שבויים, סיוע הומניטרי, ובעיקר פיתרון דיפלומטי בעזרת צד שלישי - זה לא עניין של ״יפי נפש״. זה הריאליזם היחיד ברגע הזה. למעשה, זה הריאליזם היחיד תמיד. הגישה של ההרתעה וההפצצות זו הגישה שהתפוצצה לנו, אז עכשיו הימין מנסה לרשום לנו מנה משולשת ממנה. הברית הלא כתובה בין הימין לחמאס נמשכת, ואם לא נעצור אותה, ה-7 באוקטובר באמת היה רק ההתחלה.

אין תגובות: