הערות על מלחמה ואינטרסים ובסופו של דבר על הומניות

 

הערות על מלחמה ואינטרסים ובסופו של דבר על הומניות

 

"...ולא יחדלו ללחום מזרח ומערב על מדרגות חזי..." (א.א. האוסמן, שירת גבולות ווילס)

 

בעקבות סקירה של נתיבי האנרגיה בין אסיה לאירופה בשנת 2010, הצטיירה בעיני תמונת מצב גלובלית שאולי תוכל לתרום להערכת זוויות נוספות במלחמתה של ישראל בשנת 2023.

 

על פי תמונת מצב זו ייתכן שאנו נמצאים ברעידת אדמה גיאופוליטית כתוצאה של הצטברות מגמות גלובליות עם מאבק אינטרסים בין ישויות טוטליטריות לבין ישויות דמוקרטיות, כאשר המאבק הערכי והתרבותי של זכויות האדם ורוחו היה ויהיה גורם המפתח.  

 

מבחינה היסטורית המאבק בין המזרח למערב מציג רצף התנגשויות שנראה כבר מחזורי במידת מה. המבט העכשווי על רצף זה יכול לכלול גם מושגים של מערכות מורכבות של סדר וכאוס כאשר כוחות גלובליים יוצרים פעילויות אישיות ולהיפך.

 

לפיכך, בחינה של מלחמה כדי לקבל תמונת מצב אפשרית עם תרחישי ייחוס אפשריים מזמינה בדיקה של כל המעורבים, האינטרסים, מיקומם, השפעתם.

 

לעיתים מלחמה היא הצד הפיזי של מאבקי שליטה מסחריים. מזה יותר מעשור, חזר לשימוש בניתוחים גיאופוליטיים המונח "המשחק הגדול" מן המאה התשע-עשרה שביטא את המאבק שבין בריטניה ורוסיה על שליטה בדרכי המסחר במרחבי אסיה. פריסת מקורות ונתיבי האנרגיה של אסיה אירופה ואפריקה יכולה לספק תרחיש ייחוס אפשרי על משמעותם הגיאופוליטית של האינטרסים המסחריים והזיקה ביניהם לעימותים שונים ובזירות שונות.

 

לפיכך נשאל האם ניתן לבחון את מלחמת ישראל הנוכחית מול החמאס על פי ארבעה מרכיבים: שחקנים, אינטרסים, זירות, פרקטיקה.

 

השחקנים:

שחקנים אסיאניים המאופיינים בממשל טוטליטרי וסמכותני:

·         השחקנים האזוריים הנמצאים ישירות מול ישראל הם החמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון ונחשבים לסוכנים של איראן.

·         השחקנים המדינתיים בטווח הקרוב הם סוריה, לבנון תחת השפעה איראנית ובטווח הבינוני הם קטאר וטורקיה עם שותפויות ובריתות אסטרטגיות עם איראן, רוסיה, סין.  

·         השחקנים הגלובליים הם סין, רוסיה ואירן.

שחקנים מערביים המאופיינים בממשל דמוקרטי ואליהם נסמכות המדינות הסוניות המתונות: 

·         השחקן האזורי הנמצא ישירות מול החמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון ובסוריה היא מדינת ישראל.

·         השחקנים המדינתיים בטווח הקרוב הם מדינות סוניות מתונות כמו מצרים וירדן ובטווח הבינוני הם סעודיה, מדינות המפרץ, עם שותפויות ובריתות אסטרטגיות עם ארה''ב ועם האיחוד האירופי ותאגידיהם. 

·         השחקנים הגלובליים הם ארה''ב, בריטניה, האיחוד האירופי. 

 

אינטרסים:

אינטרסים אסיאניים:

·         שותפות ערכית של סין, רוסיה ואירן, קטאר וטורקיה אשר משתמשות בממשל סמכותני וטוטליטרי שאינו דמוקרטי.

·         שותפות של התנגדות היסטורית וערכית של מדינות אסיה לשליטה ו/או מעורבות של מעצמות מערביות ותאגידיהן על מקורות אנרגיה והובלת אנרגיה באסיה.  

·         שליטה על מקורות הגז ונתיבי האנרגיה בים התיכון תשלים שליטה אסיאנית על שוק האנרגיה העולמי.

אינטרסים מערביים:

·         שותפות ערכית של ארה''ב, בריטניה והאיחוד האירופי אשר משתמשות בממשל דמוקרטי.

·         שותפות היסטורית וערכית של שליטה ו/או מעורבות של מעצמות מערביות ותאגידיהן על מקורות אנרגיה והובלת אנרגיה, משאבים ומסחר באסיה. 

·         שליטה על מקורות הגז ונתיבי האנרגיה בים התיכון תמנע שליטה אסיאנית על שוק האנרגיה העולמי ותלות של האיחוד האירופי באנרגיה בשליטת מדינות אסיאניות.

 

זירות:

המתווה של מרחב האימפריה המונגולית ההיסטורית מהווה השראה של שליטה באסיה. על פי מתווה אימפריאלי זה סין היא המחוז המרכזי שגבולותיו מגיעים לים במזרח. רוסיה היא המחוז הצפוני שגבולותיו שואפים להגיע לאוקיינוס האטלנטי, אירן היא המחוז המערבי של האימפריה שגבולותיו צריכים להגיע לים התיכון.

זירה זו הייתה אז והיום אבן שואבת היסטורית ומסחרית לישויות המערביות שניתן למצוא את נוכחותן במוקדים שונים במזרח התיכון וגם במוקד של אוקראינה. 

יש מקום לבחון את מלחמת ישראל הנוכחית ב 2023 כזירה אחת מתוך כמה במערכה גיאופוליטית שבה ציר אסיאני נערך מול המערב בזירות שונות של עימות גלוי. במזרח הרחוק – האיום על טאיוון, באסיה-אירופה – מלחמת אוקראינה, במזרח התיכון – מלחמת ישראל. 

 

פרקטיקה:

לסין יש היסטוריה של שימוש בסכסוכים דתיים כאסטרטגיה מתוכננת לשליטת הממשל במרחב.

ליבוי סכסוכים אתניים יכול להיות אסטרטגיה מתוכננת לשליטה מסחרית במרחב.

בספר הסיני "אמנות המלחמה" ערעור המדינה הוא פרקטיקה של מלחמה כאשר מדינה מותקפת באמצעות העלאת רמת השחיתות, עיקור מוסדותיה ולבסוף טרור תודעתי של בגידה ושיסוי כאסטרטגיה מתוכננת לפני מתקפה צבאית.

בהיסטוריה הצבאית המונגולית וכן הנאצית ששאבה ממנה השראה, שימוש בפלוגות הלם והשמדה הם אסטרטגיה מתוכננת כצעד פתיחה למערכה במטרה לשבור את רוחו של היריב.

 

לסיכום, כ 70 שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, ייתכן שאנו נמצאים ברעידת אדמה גיאופוליטית. ייתכן כי במלחמה זו ישראל מוצאת את עצמה כמוקד המעורב במאבק המסחרי בין ישויות טוטליטריות לבין ישויות דמוקרטיות ובה בעת מוצאת את עצמה כמוקד מוביל של המאבק הערכי והתרבותי של זכויות האדם ורוחו.  

 

תודה לעמירם אורן ואסף מרון על הערותיהם החשובות.