אורי צבי גרינברג / משורר האש והדם / שירים מחולצים

 שירים מחולצים 

יצירתו רחבת הכנפיים של אורי צבי גרינברג אינה מונגשת לציבור. היצירה כלואה על ידי בעלי זכויות, חנוונים וקמעונאים המסרבים לשחרר את המלים הכתובות. מתפרנסים על יצירות אלו עשרות ומאות כותבי מאמרים שמרוויחים נקודות זיכוי אקדמיות ונוכחות ברשת. אבל עפר ואפר אלו אינם יכולים לבוא במקום היצירות. המנסה לחפש יצירות של אצ''ג ברשת נתקל בקושי גדול. מה שהיה צריך להיות מונגש כנכס צאן ברזל של השירה העברית במיוחד בתקופה קשה זו הינו מקוטע, מוגבל, חסום, עם תו מחיר. משורר דגול זה נקבר תחת שומריו ומאבטחיו ויצירתו - כלואה ונשכחת. כמובן שראוי לקנות את הספרים, אך מי יודע עליהם? ואיך ידעו עליהם אם לא יוצגו כראוי בפני הציבור במדיות השונות של המרשתת? במסעותיי ברשת חילצתי כמה שירים. טקסט וצילומים. הריהם לפניכם. 

אצ''ג

 

הספרנים

https://blog.nli.org.il/tfila/

 

במוצאי תפילה

אורי צבי הכיר היטב את אימת המוות. בשיר תפילה אחר, הנקרא: "במוצאי תפילה" הוא חוזר לרגעי אימת המוות אותם חווה:

 

…רָאִיתִי הַמָּוֶת קָרֵב בִּדְמוּת נֶשֶׁר פְּלָדָה לְטָרְפֵנִי

שָׁכַבְתִּי (מחוק: יְהוּדִי) אָדָם בַּשָּׂדֶה. הוּא רָאָנִי שׁוֹכֵב

וְיָדַעְתִּי מֵאַיִן הוּא בָּא, מִי שֹׁולְחוֹ..

וֵאלֹהִים הֶעֱבִירוּהוּ בְּמַשָּׁק כְּנָפָיו מֵעָלַי

וַיִתְפֹּשׂ כַּדּוּרוֹ הַנּוֹפֵל וַיַטֵּהוּ הָצִדָה

רַק אַרְבָּע אַמּוֹת מִיְמִינִי וַיַכֵּהוּ בַּתֶּלֶם…

וְזִנֵּק הֶעָפָר וַיְכַסֵּנִי

אָדָם יְחִידִי בַּשָׂדֶה הַפָּרוּעַ—

וְהַמָּוֶת עָבַר… דֻּמִּיַּת בֵּין עַרְבָּיִם

 

 

תפילה אחרונה

שיר תפילה אחר – ידוע יותר – הוא השיר "תפילה אחרונה":

 

הַרְכִּינֵנוּ, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ, כַּאֲשֶׁר תָּכֹף אִילָנוֹת

בְּכֹבֶד הַבְּרָכָה הַמְּתוּקָה מִתַּמּוּז עַד תִּשְׁרֵי,

כִּי גַּם אָנוּ עֵצֶיךָ עִם יְבוּל הַיְגוֹנִים הַכָּבֵד;

אַךְ אַל נָא תְעַקְּרֵנוּ מִשֹּׁרֶשׁ זוֹ הָאֲדָמָה,

כִּי בָחַרְנוּ לִהְיוֹת בָּהּ כְּמוֹ שֶׁשָּׁתַלְתָּ אוֹתָנוּ

בְּעִגּוּל הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת.

 

אִם גְּזַר הוּא מִפִּיךָ: בַּל יִגַּע מִצְחֵנוּ בַּגַּבְהוּת

וְלֹא נַעְפִּיל עַל שְׁלַבִּים בְּסֻלַּם הַזָּהָב בֶּחָזוֹן –

תְּנֵנוּ וְנִכְרֶה בְּרִית עִם אַדְמָתְךָ הַחַיָּה

בְּעֵמֶק-הָאָדָם הַיָּפֶה,

וּבְלוּחַ חַיֵּינוּ מְחֵה שָׁלוֹש אוֹתִיּוֹת: מָוֶת.

 

 

שירים גנוזים של אורי צבי גרינברג | הַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת דֹּם עַל כֻּלָּם

חמישה שירים מן העיזבון של אורי צבי גרינברג

3.12.2019 הארץ

https://www.haaretz.co.il/literature/poetry/2019-12-03/ty-article/.premium/0000017f-e39a-d568-ad7f-f3fb08510000?lts=1698412204779

 

חותמת מקדשי השם

קָרָאנוּ בְחֶשְׁכוֹת הַנֵּכָר

בְּחֶשְׁכַת הַמַּרְאוֹת בַּחֲדָרִים

לַחַמָּה מִמִּזְרַח הֶהָרִים,

רְאִינוּהָ בְדִמְדּוּם בִּנְהָרוֹת

עַד שֶׁמָּלְאוּ כּוֹכָבִים,

וְעַד שֶׁהֶחְשִׁיכוּ גַם הֵם..

וּכְטָבְעוּ לָנוּ בָם עוּגָבִים

הָיִינוּ מְאֹד נִכְאָבִים --

עָבַרְנוּ יַמִּים לִקְרָאתָהּ

וְעָלִינוּ אֵלֶיהָ פְסָגוֹת,

בֵּין עֲנָנִים נִגְבָּבִים,

וְכִסּוּף מִכִּסּוּף יֶאֱמָץ

וְשִׁירֵנוּ גוֹבֵר עַד־עוּגָב

וְשַׁעַר בְּשַׁעַר מוּגָף --

בְּקַרְנֵי הַחַמָּה הַלֵּזֹאת

תְּלוּיִים הַכְּתָרִים הַקְּדוֹשִׁים

שֶׁגִּזְעֵנוּ עִטֵּר לִבְחִירָיו:

מִמֶּנָּהּ בָא זֶה הַזָּהָב.

יָדַעְנוּ: בְּנֵי חֲלֹף הַגּוּפִים

נוֹשְׂאֵי הַכְּתָרִים, וְאוּלָם

הַכְּתָרִים נִצְחִיִּים קַיָּמִים

כָּל עוֹד הַחַמָּה בַּקִּיּוּם

וְאֵשׁ דָּת נְצוּרָה בַדָּמִים..

עוֹדֵנוּ עוֹלִים פְּסָגוֹת

וְחוּטֵי שִׁדְרָה נִכְפָּפִים

וּבַדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ מֵתִים

מֵתֵי מַלְכוּת נִכְסָפִים:

מוֹת הַכִּסּוּף בְּחוֹתַם

עִגּוּל הַחַמָּה בְּפִיהֶם:

חוֹתֶמֶת מְקַדְּשֵׁי הַשֵׁם --.

 

אביהם ואמם לא סגדו לחמה

אֲבִיהֶם וְאִמָּם לֹא סָגְדוּ לַחַמָּה

אֲבָל בְּנַפְשָׁם חָג עִגּוּל הַנְּגֹהוֹת

אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שֶׁל עִגּוּל הַחַמָּה

שֶׁהוּא פְנֵי אֱלֹהוּת

בְּיוֹם חַג וּמוֹעֵד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ

בְּעוֹדוֹ בְהִלּוֹ עַל הִלּוֹ.

מֵחֵיק אֵלּוּ עָלוּ הַבָּנִים הַבְּחִירִים

וְגָדְלוּ וְגָדְלוּ עַד אֶל עֵץ הַתְּלִיָּה

שֶׁהֵקִים הָאוֹיֵב לַחֲזוֹנָם הַיּוֹקֵד

בְּהִשָּׁבֵר מַפְרַקְתָּם וְנָפְחוּ חִיּוּת גֵּו

וְהָיוּ תְלוּיִים בְּרָאשִׁים עֲקֻמִּים..

נִקְלְעוּ לַמָּקוֹם בְּהִלַּת יְרֵחִים

עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת הַקְּדוּמִים

לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַלְּבוּשִׁים אֲדֻמִּים..

וְהוֹבִילוּם לַיַּרְדֵּן לִטְבִילָה, וְשָׁם

הִלְבִּישׁוּם צְחוֹרִין רַכְרֹכִין מֵעָנָן

וְקַרְנַיִם מִשֶּׁמֶשׁ שַׁחֲרִית בְּהַר מוֹר

מִיּוֹם אַבְרָהָם וְיִצְחָק הַנֶּעֱקָד

שָׂמוּ לְהִלּוֹת עַל רָאשֵׁי הַבְּחִירִים

וְאִתָם נִכְנְסוּ לַהֵיכָל הָעֶלְיוֹן

דֶּרֶךְ עִגּוּל הַנְּגֹהוֹת בַּחַמָּה --

 

החמה בראשי ההרים הקדושים

הַחַמָּה בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים הַקְּדוֹשִׁים

זָרְחָה חַמַּת פֶּה.. אָז נִתְלוּ הַבְּחִירִים

וַיִּישַׁן אָז עַמָּם עַל מִשְׁכְּבוֹתָיו

בְּבָתָּיו בָּעוֹלָם.

לֹא כְכָל עַם --

לְמַעֲנוֹ נִתְלוּ וְהוּא בָם לֹא הִרְגִּישׁ

וְאֵין הוּא זוֹכְרָם זֵכֶר בְּחִירִים

שֶׁעָלוּ לִתְלִיָּה כָעוֹלִים לַחַמָּה

לְמַעַן הָבֵא פֹה עֲטֶרֶת מַלכוּת

מִקַּרְנֵי הַחַמָּה לְקָדְקֹד עַמָּם

בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים הַקְּדוֹשִׁים מְשׁוֹטְטִים

שְׁנֵים־עָשָׂר הַבְּחִירִים

שְׁבוּרֵי מַפְרַקְתָּם

וְחַמָּה מְצֻנֶּנֶת בְּעֹרֶף כָּל בְּחִיר

רֶטֶט נִימִים־נוֹגְנוֹת בַּאֲוִיר..

וְשׁוּלֵי גְלִימוֹתָם מְכַסִּים עִקְבוֹתָם

כַּגַּלִּים הַשּׁוֹטְפִים --

יֵשׁ יוֹם וְגַם הוּא כְּחַרְבֵּנוּ בִנְדָן

בּוֹ יִרְאוּם צוֹעֲדִים בְּתוֹךְ עַמּוּד אֵשׁ

הַהוֹלֵךְ לִפְנֵי הַדּוֹרְכִים לִגְבוּרוֹת

אֶל חוֹמַת הָעִיר וְאֶל גִבְעַת הַמּוֹר

מְלֻבְלְבֵי דְגָלִים ונוֹצְצֵי נִסִּים

וְהַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת דֹּם עַל כֻּלָּם

מִמֶּנָּה תֵּרֵד עֲטָרָה לְעַמָּם.

 

הם השאירו יבול

הֵם הִשְׁאִירוּ יְבוּל בַּמֶּרְחָב אַחֲרֵיהֶם

אֲשֶׁר מִשֶּׁמֶּשׁ זַעְמָם הִבְשִׁיל

הֵם שָׂבְעוּ מְרוֹרוֹת הֵם אָכְלוּ גַחֲלֵי אֵשׁ

אֲבָל הַפֵּרוֹת לְעַמָּם מְתוּקִים

הֵם הִשְׁאִירוּ מֶרְחָב גַּיְא מִישׁוֹר וּפְסָגוֹת

הֵם הָלְכוּ לַצִּינוֹק לְבַעֲבוּר הַמֶּרְחָב

הַקָּדוֹשׁ שֶׁכָּבַשׁ הָאוֹיֵב וּסְגָרוֹ

בְּחֵיל חוּטָיו וְרֶכֶב חֵילוֹ

שֶׁזֶּה הַמֶּרְחָב יְהִי לְעַמָּם

לִנְשֹׁם בְּרַחֲבוֹת

הֵם הִשְׁאִירוּ מֶרְחָב לְהֶשֵׂג מַאֲוַיִּים

וְהֵם בֶּעָפָר

דַּם עֲלוּמִים לַשָּׁמַיִם זוֹעֵק

אֵין שׁוֹמֵעַ הָעָם אֶת הַקּוֹל הַזּוֹעֵק מֵעָפָר

אֲפִלוּ בַחֲלוֹם

יְרוּשָׁלַיִם וּשְׁכֶם בֵּית לֶחֶם וְחֶבְרוֹן

כָּל פַּאֲתֵי מוֹאָב הַגִּלְעָד וּבָשָׁן

סִינַי וּנְבוֹ זוֹעֲקִים לֵאלֹהִים

אֵין שׁוֹמֵע הָעָם גַּם לָהֶם בְּזָעֳקָם

עַד יִתְאַבְּכוּ הַנּוֹפִים בֶּעָשָׁן --

 

בעלי שמש בלב

בַּעֲלֵי שֶׁמֶשׁ בַּלֵּב.. וְלֹא הָלְכוּ בַעֲרוּגוֹת

הַבֹּשֶׂם לְעֵת שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם

וְחֻמַּת הַשֶּׁמֶשׁ נוֹדֶפֶת מֵהֶם

וְצִנַּת סַפִּירֵי שָׁמַיִם בַּטַּל

בַּעֲלֵי אַהַב וְכֹסֶף עוּגָבִיִּים בְּדָמָם

וְלֹא הוּבְלוּ בְּזִמְרַת מֵרֵעִים חוֹגְגִים

לְחֻפּוֹת כְּלוּלוֹת כִּי הוּבְלוּ לְמַאֲסָר

כִּי עָלוּ לִתְליּוֹת

בְּאִבָּם בְּזַרְעָם בָּם חָתוּם וְנָעוּל

הוּבְאו לְעָפָר שִׁכְחַת עַם עַל קִבְרָם

אֲבָל הַמְשׁוֹרֵר שָׂם נִבְלוֹ עַל קִבְרָם

וְעוֹרֵךְ מֵיתָרִים לְנִגוּן נִצְחָם

סֶלָה אָמֵן

* * *

בעזבונו של אורי צבי גרינברג (1981-1896) שבספרייה הלאומית בירושלים, נמצאים שירים שלא העבירם לדפוס אי־פעם. כאשר חפץ להדפיס שירים נוהג היה לבדוק את כתבי־היד ומחליט מה להדפיס. במחזור שירים זה ניכר שהם הוכנו לדפוס — מנוקדים, מפוסקים, עם תוספות ותיקונים, כאשר נוהג היה, בעת מסירתם לבית הדפוס.

 

גזרי עיתונים מארכיונים:

 

הספריה החדשה הקיבוץ המאוחד: