David Michaeli, Chronicles, 1993, paper on wood
סִפְרִיָּה לוֹחֶשֶׁת
יָם יָשָׁן הִגִּיעַ
אֶל בֵּיתִי שֶׁעַל הָהָר
לְהָבָיו רוֹעֲפִים אֶת אֶדֶן
הַמִּרְפֶּסֶת
שֶׁבָּנִיתִי מְרַחֵף בְּעָמָל
קְצוֹת הַשָּׁטִיחַ בַּחֶדֶר
שׁוֹתְתִים גֵּאוּת
בָּעֶרֶב שֶׁנּוֹתַר הַסִּפְרִיָּה
לוֹחֶשֶׁת
כִּי בִּימֵי הַבֵּינַיִם
הַמְּהִירִים
נִשְׁאַר לִבְחֹר
קַשְׁקַשִּׁים אוֹ נוֹצוֹת
הַמַּיִם חֲמִימִים בְּנִגּוּד
לַצִּפִּיּוֹת
טַעְמוֹ שֶׁל הָאֲוִיר פִּתְאוֹמִי
אִם לָנוּעַ לֹא לַעֲצֹר
הַצִּפָּרְנַיִם הַטּוֹבוֹת הָאֵלֶּה
הַשִּׁנַּיִם הַחֲזָקוֹת
הֶסְתֵּר פְּרִיעַת הַלֵּב
עַד כַּמָּה אֶפְשָׁר
לְהַחְזִיק אֶת הָאֲוִיר
עַל פְּנֵי קַוֵּי הַמִּדּוֹת
בְּעֹמֶק הַנֶּדִּיר נְשִׁימָה
מִתְהַפֶּכֶת
בַּגֹּבַהּ הַזֵּנִית אַלְבַּטְרוֹס
נוֹתֵב בְּאָדֹם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה