יום רביעי, 30 באפריל 2008

---


timedoors. 1999


גיבוי

ילדי הצג פתוחים ומחליפים צבעים כחול לבן כחול
ובגני הילדים כבר מקלידים תק תק ת''ח ת''ט
הדגל מתרומם וחצוצרה נשמעת. הדי נאום רחוק.
ומלך מרושע ובת פרעה כורעת, עשן עולה אצל המשרפות.
הצג כבר התמלא עכשיו צופן גיבוי
הכל עובר לזיכרון הכל הכל חסוי.
בבוא שעה נשים דיסקט, מסך יואר פתאום.
תופיע הרשימה.

ביפ ביפ אדם ביפ ביפ עשן ביפ ביפ כאן רך נולד.
ביפ ביפ חורבן ביפ ביפ תקומה השם עומד לעד.

כל ילד בתורו לפי הגיל
אוחזים אותו בסנטרו ומרימים למעלה את הראש.
ואז עם אבן קודש פצל חדוד, נוגעים, נוגעים בלחי.
ולפי האות עם הצפירה חורצים עד צאת הדם,
את תו הזיכרון בגרות נקם.
ועם חנית מתנת השבט, זה סמל של זכרות דוקר
כמו סריטה על התקליט בתום כל סבב נזדקר.
כי זהו צופן שורטני אנחנו הגברים שלו
וכל צפירה וכל איום תמיד תמיד נזכור אותו
אנחנו המצפון של העולם אנחנו הדיסקטים של העם
כל גבר בתורו תכנת.

ביפ ביפ אדם ביפ ביפ עשן ביפ ביפ כאן רך נולד.
ביפ ביפ חורבן ביפ ביפ תקומה השם עומד לעד.

אין תגובות: