פרח, כרכור, צילום: יצחק פטיש
Flower 19. Israel. Photo by Izak Patish
איירין בלום, על החומר של הנפש: הבסיס המטפיסי של העצמי המורחב
Bloom, Irene, "On the Matter of the Mind: The Metaphysical Basis of the Expanded Self."
Bloom, Irene, "On the Matter of the Mind: The Metaphysical Basis of the Expanded Self."
מאנגלית: גדי ישי
כדי לקרוא את המאמר מתחילתו יש לגלול לאחור לרשומות קודמות אל הפוסט הראשון של המאמר (יום חמישי 13 מרץ 2008)
ההמשך: (24) אחד היסודות המטפיסיים לאופטימיות
אחד היסודות המטפיסיים לאופטימיות בנוגע להתאמה בין הפרט והכלל נתגלה בתפיסת אחדות (311) העיקרון וריבוי תופעותיו הייחודיות (the oneness of principle and the diversity of its particularizations ,理一分殊). יהא אשר יהא החוב של ג'ו שי ל- Hua-yen בודהיזם עבור הדוקטרינה המטפיסית של האחד והרבים ומורכבות המציאות התופעתית בכללה, הוא התוודע אליה דרך התיווך של צ'נג יי ולי טונג (Li Tong, 1093-1163), שכוונותיהם היו קודם כל אתיות ובאופן נחוש אנטי-בודהיסטיות. צ'נג יי, אצלו הניסוח הניאו-קונפוציאני הופיע כנראה לראשונה, ראה את רעיון ה- liyi fenshu (lyfs) כמשתמע מהפרספקטיבה האתית המופיעה בתעתיק המערבי (Ximing 西銘) של ג'אנג צאי. כאן הטבעיות, האינטימיות, והסמיכות המשפחתית הקונפוציאנית (צ'נג יי פירש אותה במונחים של מגוון פרטיקולריזציות) נשמרו כבסיס לאוניברסליזם אתי חובק-כל (צ'נג יי הבין אותו במונחים של אחדות העיקרון). לי טונג, גם הוא, הקדיש תשומת לב לציווי האתי הנתון בנוסחת ה- lyfs, ועבור ג'ו שי התפיסה עבדה הן באופן מטפיסי והן באופן מוסרי.
במונחים של ג'ו שי, ה- lyfs מבטא יחסים בין li ו- qi. כאשר נשאל בנוגע ליחסים אלו, ענה, "יי צ'ואן (צ'נג יי) ביטא זאת היטב כאשר אמר 'העיקרון הוא אחד; הופעותיו מרובות.' כאשר מדברים על השמים, הארץ, וכל הדברים ביחד, קיים רק עיקרון אחד. אולם כאשר מתאימים זאת לבני האדם, כל יחיד נושא עיקרון." כאן מוקם היחס בין האחדות (unity) המטפיסית המבוססת על אחדות (oneness) העיקרון וריבוי תופעתי המבוסס על פרטיקולריזציה או דיפרנציאציה של עיקרון במגוון צורות פיסיות. פרטיקולריות העיקרון איננה אשליה שבסופו של דבר נפטרים ממנה, אלא, כפי שג'ו שי האמין, הצ'י הוא משכן הלי ("בלעדיו ל- לי לא יהיה היכן להתגורר"), צ'י מוכר כאלמנט החיוני, חומר החיים בלעדיו החיים עצמם לא יעלו על הדעת.
ההמשך: (25) עבור ג'ו שי כמו עבור צ'נג
אחד היסודות המטפיסיים לאופטימיות בנוגע להתאמה בין הפרט והכלל נתגלה בתפיסת אחדות (311) העיקרון וריבוי תופעותיו הייחודיות (the oneness of principle and the diversity of its particularizations ,理一分殊). יהא אשר יהא החוב של ג'ו שי ל- Hua-yen בודהיזם עבור הדוקטרינה המטפיסית של האחד והרבים ומורכבות המציאות התופעתית בכללה, הוא התוודע אליה דרך התיווך של צ'נג יי ולי טונג (Li Tong, 1093-1163), שכוונותיהם היו קודם כל אתיות ובאופן נחוש אנטי-בודהיסטיות. צ'נג יי, אצלו הניסוח הניאו-קונפוציאני הופיע כנראה לראשונה, ראה את רעיון ה- liyi fenshu (lyfs) כמשתמע מהפרספקטיבה האתית המופיעה בתעתיק המערבי (Ximing 西銘) של ג'אנג צאי. כאן הטבעיות, האינטימיות, והסמיכות המשפחתית הקונפוציאנית (צ'נג יי פירש אותה במונחים של מגוון פרטיקולריזציות) נשמרו כבסיס לאוניברסליזם אתי חובק-כל (צ'נג יי הבין אותו במונחים של אחדות העיקרון). לי טונג, גם הוא, הקדיש תשומת לב לציווי האתי הנתון בנוסחת ה- lyfs, ועבור ג'ו שי התפיסה עבדה הן באופן מטפיסי והן באופן מוסרי.
במונחים של ג'ו שי, ה- lyfs מבטא יחסים בין li ו- qi. כאשר נשאל בנוגע ליחסים אלו, ענה, "יי צ'ואן (צ'נג יי) ביטא זאת היטב כאשר אמר 'העיקרון הוא אחד; הופעותיו מרובות.' כאשר מדברים על השמים, הארץ, וכל הדברים ביחד, קיים רק עיקרון אחד. אולם כאשר מתאימים זאת לבני האדם, כל יחיד נושא עיקרון." כאן מוקם היחס בין האחדות (unity) המטפיסית המבוססת על אחדות (oneness) העיקרון וריבוי תופעתי המבוסס על פרטיקולריזציה או דיפרנציאציה של עיקרון במגוון צורות פיסיות. פרטיקולריות העיקרון איננה אשליה שבסופו של דבר נפטרים ממנה, אלא, כפי שג'ו שי האמין, הצ'י הוא משכן הלי ("בלעדיו ל- לי לא יהיה היכן להתגורר"), צ'י מוכר כאלמנט החיוני, חומר החיים בלעדיו החיים עצמם לא יעלו על הדעת.
ההמשך: (25) עבור ג'ו שי כמו עבור צ'נג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה