יום ראשון, 30 במרץ 2008

על החומר של הנפש: הבסיס המטפיסי של העצמי המורחב (21) On the Matter of the Mind


Flower 16. Israel. Photo by Steven Moore


איירין בלום, על החומר של הנפש: הבסיס המטפיסי של העצמי המורחב
Bloom, Irene, "On the Matter of the Mind: The Metaphysical Basis of the Expanded Self."
מאנגלית: גדי ישי


כדי לקרוא את המאמר מתחילתו יש לגלול לאחור לרשומות קודמות אל הפוסט הראשון של המאמר (יום חמישי 13 מרץ 2008)


ההמשך: (21) תפקיד הנפש במערכת של ג'אנג צאי היה לחבר

תפקיד הנפש במערכת של ג'אנג צאי היה לחבר (connect) בין הטבע והרגשות. הצהרתו 心統性情者也 ("הנפש מחברת את [או מפקדת commands על] הטבע והרגשות"), יחד עם התפיסה הבסיסית, שהנפש מסוגלת לאחד מהות ושימוש (體用), תרמה את אחת התרומות המשמעותיות ביותר למטפיסיקה הניאו-קונפוציאנית של האדם. ג'אנג ניסח רעיון זה אחרת ב- 正蒙 (Zhengmeng, תיקון אשליות נעורים) באומרו שהנפש היא המאחדת את הטבע והתודעה 合性與知覺有心之名. ניסוח זה היה פחות מקובל על ג'ו שי, משום שמההבחנה בין טבע לתודעה עלול להשתמע כי טבע האדם הנו מקשה אחת בלתי נפרדת. אולם רעיון הנפש המחברת (או כפי שג'ו שי פירש "מפקדת") את הטבע והרגשות תרם להבהרת תפיסת האדם השלם (המאוחד). הדפוס האידיאלי המיוצג על ידי הטבע המקורי, והביטויים הפסיכו-פיסיים האינדיבידואליים הנובעים מהטבע הפיסי, הופיעו יחדיו בנפש האחת.

(308) לג'אנג צאי היו גם כמה הרהורים משמעותיים ביחס לכושר האינטגרטיבי של הנפש. הצהרתו ב- Zhengmeng על "הגדלת הנפש" כדי שיתאפשר "להיכנס פנימה לכל הדברים בעולם" מציגה את תפקידה העיקרי השני של הנפש בניאו-קונפוציאניזם של סונג, הכנת הבסיס המטפיסי עבור העצמי המורחב:

"על ידי הגדלת הנפש היחיד יכול להיכנס לכל הדברים בעולם. כל עוד נותר דבר-מה לתוכו טרם נכנס, עדיין נותר דבר-מה חיצוני לנפש. נפש האנשים הרגילים מוגבלת להיות צרה בהתאם לנראה ולנשמע. אולם הנאור מפתח את הטבע במלואו ואינו מאפשר לנראה ולנשמע להצר את נפשו. הוא רואה את כל הדברים בעולם כעצמיותו. לכן מנציוס אמר שהיחיד הממצה את נפשו באופן מרבי, ביכולתו לדעת את הטבע ואת השמים. השמים כה נרחבים כך שאין דבר מעבר להם. לכן הנפש המותירה משהו בחוץ אין ביכולתה להתמזג עם נפש השמים. הידיעה הנובעת מראיה ומשמיעה המושגת באמצעות מגע עם דברים, נופלת מהידיעה המושגת באמצעות טיבעו המוסרי של היחיד. הידיעה המושגת באמצעות טיבעו המוסרי איננה נרכשת באמצעות ראיה ושמיעה."

כאן ג'אנג מניח כי הנפש האנושית הנתונה ברשות כל יחיד באופן שווה אך רק הנאור ממצה אותה ביעילות המרבית, מסוגלת לגדול באמצעות הרחבת התודעה האתית. כאשר יחיד מגדיל את הנפש שלו (大其心) הוא מסוגל להיכנס לתוך כל הדברים בעולם (體天下之物). הפעולה המנטאלית הנרמזת בקונטקסט זה על ידי המושג 體 (ti) אולי לא ניתנת להגדרה מדויקת. בכל אופן, מדובר על הפנמת (incorporating) אובייקט התודעה לתוך העצמי, או, באופן מרשים, הקרנת העצמי לתוך עמדת האחר כך שעובדת השותפות מופנמת במלואה.

כאן ניכרים כמה קווי דמיון למה שהרברט פינגרט מתאר "יצירת אנלוגיה דימויית של העצמי עם האחר" כמוקד העניין האתי במאמרות, אם כי בין הניאו-קונפוציאנים במסורת צ'נג-ג'ו רעיון זה זכה לאופי מקיף יותר, ועם ג'ו עצמו, הוא קיבל כיוון אינטלקטואליסטי מובהק. ג'ו שי קרא ב- Zhengmeng את המילה ti במשמעות של "כניסה לתוך"—מילולית, הכנסת נפש היחיד לתוך הדברים או הצבת נפש היחיד בתוך הדברים (置心在物中), כך שרוכשת הבחנה לתוך עקרונותיהם. הוא הצהיר כי התהליך המתואר על ידי ג'אנג צאי כמוהו כחקר הדברים והרחבת הידיעה בתוכנית תורת הגדול 大學. ההתנהגות האתית בקונטקסט המהייני, אשר נושאת משהו מאופי הבלתי נתפס, אמנם זעזעה את הזיקה הקונפוציאנית החיונית בין האפיסטמולוגיה והאתיקה. אולם כאן היא זכתה לאישור מחודש הן כחיונית והן כטבעית, שכן הוצגה כנובעת ממבנה האישיות. בפרספקטיבה הקונפוציאנית הידיעה תמיד כוללת הכרה ברגשות, נטיות, וצרכי האחרים. כאן מורחב טווח הדאגה כך שיכלול את כל הדברים.

ההמשך: ההישג שג'אנג צאי שאף אליו

אין תגובות: